השבת נקרא שתי פרשות העוסקות בנגעים שונים ומשונים. אבל, השבת הזו נמצאת גם בין שני ימי הזיכרון – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שציינו בשבוע הזה ויום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל, שנציין בשבוע הבא.
ביום הזיכרון לנרצחי השואה, לצערנו יש למשפחתנו נציגות די גדולה הן מצד אבי בן משפחת מוסקל וגם מצד אימי, בת למשפחת גרינצוויג, שניהם מאזור טרנסילבניה שבצפון רומניה. גם במשפחתה של רעייתי היו כאלה שנרצחו על אדמת פולין ובדרך בבריחה לכיוון רוסיה.
ביום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל נזכור את כולם ובתוכם את בננו רפנאל שלא שב ממלחמת לבנון השנייה.
ממש ברגעים אלו של חצות שבין יום חמישי לשישי, עת צריכה להיכנס לתוקף הפסקת אש מול לבנון, נורו טילים אל עבר ישובי הצפון. ... ואין חדש תחת השמש. במלחמת שלום הגליל ב – 1982 הייתי איש מילואים בבית חולים שדה מוטס. ביום החמישי למלחמה, עת הייתה הסתבכות בקרב בסולטן יעקב בגזרה המזרחית, הוטסנו בשמונה יעפים של מסוקים כשבכל מסוק "קומנדקר" עמוס בציוד ועם צוות שכלל רופא, נהג, חמישה חובשים ואני החובש האחראי על חדר המיון הזה. ביום שישי בצהרים אמורה הייתה להיכנס לתוקפה "הפסקת אש". הודיעו לנו להיכנס ל – "כוננות ספיגה" יען כי ידוע הוא שדקה לפני כניסת הפסקת האש נקבל מטח של טילי קטיושה. וכך היה. בעזרת האל המטח לא פגע בנו.
אז מה נשתנה ?!
אני הייתי כאמור במלחמת שלום הגליל ששמה שונה ל – " מלחמת לבנון הראשונה".
רפנאל כלוחם ביחידת "אגוז" יצא ב – 2006 למלחמה בלבנון ולא שב ממנה. במארון א ראס עלתה נשמתו בסערה השמיימה. לימים תקבל המלחמה הזו את השם "מלחמת לבנון השנייה".
בננו הצעיר כבר הספיק כאיש מילואים להשתתף במלחמה בעזה, בסוריה, ובמלחמת לבנון השלישית, לפני כשנה. עתה כבר הספיקו הנכדים של אחותי להשתתף ב – "מלחמת לבנון הרביעית" !
הלנצח לא נחסל אחת ולתמיד את הרוע בלבנון ?!
וגם בעזה ובתוך ארץ ישראל שבין הים לירדן ?!
מאז שהחלו למנות את הנופלים במערכות ישראל, נפלו 25,644 חיילים, 170 מתוכם רק בשנה החולפת. לכל אחד מהם היה שם ומשפחה וחברים וקלסתר פנים. הוא או היא אינם רק מספר או שם ברשימה ! הם הותירו חלל אצל ההורים, הילדים, האלמנות, האחים הסבים והסבתות, האחיינים והגיסות. הם הותירו געגועים אצל החברים והחברות ואצל כל מי שהכיר אותם לאורך חייהם. אבל למרות הגעגוע, העצב והכאב, החיים ממשיכים גם כשהם כבר לא כאן עימנו בעולם הזה. זכרם ופועלם הם האור שמאיר לנו את הדרך.
בתום טקסי יום הזיכרון, נזכור שאנחנו דור שזכה לחיות בארצנו במדינה חופשית עם מסורת מפוארת של עם ישראל לדורותיו.
אל תניחו להולכים, הניחו למחלוקות כדי שנוכל להמשיך לחיות איש תחת גפנו ותאנתו באחווה אהבה שלום ורעות.
שבת מנוחה ונחת, חודש טוב וחג עצמאות שמח
