ערב שבת חג הפסח התשפז 2026

מקווים שאחרי צום יום הכיפורים כולנו זכים וטהורים. עכשיו אפשר להתחיל מחדש עם לב טהור ומחשבות חיוביות.
הפעם ננסה להבין מדוע נבחרה ההפטרה מתוך נבואת זכריה לחג הסוכות.

כך פותחת הנבואה :
"הִנֵּה יוֹם־בָּא, לַיהוָה; וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ, בְּקִרְבֵּךְ .  ב וְאָסַפְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם אֶל־יְרוּשָׁלִַם, לַמִּלְחָמָה, וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים, וְהַנָּשִׁים (תשגלנה) תִּשָּׁכַבְנָה;  וְיָצָא חֲצִי הָעִיר, בַּגּוֹלָה, וְיֶתֶר הָעָם, לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִיר" .

מדוע נזקק ריבון העולם ליום כל כך קשה לעם ישראל, יום בו יפלשו לכאן גויים רבים, ייקחו שלל ויאנסו את הנשים ?  האם התכוון הנביא למה שקרה כאן לפני שלוש שנים בתום חג הסוכות ?  או שמא, אנחנו עם ישראל, יצרנו מצב בו רק עונש כבד ומזעזע יעורר אותנו ממעשינו הרעים !

ולמרות הכל, מבטיח לנו האל שהוא יצא ויילחם בגויים האכזריים האלה:
  ג  " וְיָצָא יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב".

אלא שכאן מתאר הנביא סוג של נס לא ממש ברור :
" וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל־הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ־נֶגְבָּה    . ה וְנַסְתֶּם גֵּיא־הָרַי, כִּי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּךְ . ו וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא־יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת (יקפאון) וְקִפָּאוֹן.   ז וְהָיָה יוֹם־אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַיהוָה--לֹא־יוֹם וְלֹא־לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת־עֶרֶב, יִהְיֶה־אוֹר .  ח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם־חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן:  בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה . ט וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ, עַל־כָּל־הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד--וּשְׁמוֹ אֶחָד .  י יִסּוֹב כָּל־הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן, נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם; וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן, עַד־מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד־שַׁעַר הַפִּנִּים, וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל, עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ .  יא וְיָשְׁבוּ בָהּ, וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה־עוֹד; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם, לָבֶטַח.  
מהו אותו  יום שהוא מחוץ לטבע ? הוא לא יום ולא לילה. זה נשמע כאילו זה היום הראשון לבריאה, בטרם סיבוב כדור הארץ הסתובב על צירו ויצר את ההסתרה של השמש, שהיא הלילה.

יחד עם טשטוש החלוקה של היום והלילה, תהיה רעידת אדמה שתיצור חלוקה של הארץ באזור ירושלים בין החלק הצפוני לבין החלק הדרומי. זה ייצור חיבור כמו ברעיון של תעלת  הימים, בין הים האחרון כשהכוונה היא כנראה לים התיכון, ולבין ים המלח.

האירוע הזה יסתיים כשרוב העמים שיצאו למלחמה על ישראל ימותו במגפה. ומי שנשאר יקבל עליו להגיע ולהודות לה' כל שנה בחג הסוכות:
 יב וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים, אֲשֶׁר צָבְאוּ, עַל־יְרוּשָׁלִָם; הָמֵק בְּשָׂרוֹ, וְהוּא עֹמֵד עַל־רַגְלָיו, וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן, וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם.   יג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, תִּהְיֶה מְהוּמַת־יְהוָה רַבָּה בָּהֶם; וְהֶחֱזִיקוּ, אִישׁ יַד רֵעֵהוּ, וְעָלְתָה יָדוֹ, עַל־יַד רֵעֵהוּ.   יד וְגַם־יְהוּדָה--תִּלָּחֵם, בִּירוּשָׁלִָם; וְאֻסַּף חֵיל כָּל־הַגּוֹיִם סָבִיב, זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים--לָרֹב מְאֹד.   טו וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס, הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר, וְכָל־הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה--כַּמַּגֵּפָה, הַזֹּאת.   טז וְהָיָה, כָּל־הַנּוֹתָר מִכָּל־הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל־יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת. יז וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא־יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, אֶל־יְרוּשָׁלִַם, לְהִשְׁתַּחֲוֺת, לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת--וְלֹא עֲלֵיהֶם, יִהְיֶה הַגָּשֶׁם .  יח וְאִם־מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא־תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה, וְלֹא עֲלֵיהֶם; תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת .  יט זֹאת תִּהְיֶה, חַטַּאת מִצְרָיִם; וְחַטַּאת, כָּל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ, לָחֹג אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת .  כ בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה עַל־מְצִלּוֹת הַסּוּס, קֹדֶשׁ, לַיהוָה; וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יְהוָה, כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.  כא וְהָיָה כָּל־סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה, קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל־הַזֹּבְחִים, וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם; וְלֹא־יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית־יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיּוֹם הַהוּא.
סוף התהליך יהיה כאשר יתקיים מה שהורו לנו לעשות, לא להותיר מהם בארץ כדי שלא יהיו לנו למכשול "לצנינים בצידנו ולסיגים בעיננו". ובתרגום לימינו כנראה הכוונה היא ל – "הגירה מרצון" (או שלא מרצון) !

חג הסוכות יהפוך לחג בינלאומי, כמו שכתבו האמריקאים על שטרות הכסף שלהם "באלוהים אנו בוטחים" !
 

שבת שלום וחג סוכות שמח