פרשת בהעלותך התשפו 2026
בחלק השישי של הפרשה כתוב :
לה " וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָֽאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֑ה קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ:
לו וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהֹוָ֔ה רִבֲב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: " ) פרק י )
אלו שני פסוקים שכל יהודי שבא לבית הכנסת מכיר. את הפסוק הראשון נוהגים לשיר עם פתיחת ארון הקודש כדי להוציא את ספר התורה מההיכל. את הפסוק השני, אנחנו נוהגים לומר בהכנסת ספר התורה חזרה להיכל, אחרי שקראנו בתורה ולפני שאנו שרים : "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"...
מה פשר הקריאה שלנו, בעקבות הקריאה של משה לאל : "קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה" !
הקריאה הזו נשמעת כמו קריאת השכמה לאל להתייצב ולעשות משהו לטובת עם ישראל. היא מזכירה לנו את מה שאנחנו אומרים כל יום בתפילת שחרית, כפי שכתוב בספר דברי הימים, שאומר דוד המלך בהכתרת שלמה למלך :
"וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤יד הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל שְׁלֹמֹ֨ה בְנִ֥י אֶחָ֛ד בָּֽחַר־בּ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים נַ֣עַר וָרָ֑ךְ וְהַמְּלָאכָ֣ה גְדוֹלָ֔ה כִּ֣י לֹ֤א לְאָדָם֙ הַבִּירָ֔ה כִּ֖י לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהִֽים...
י וַיְבָ֤רֶךְ דָּוִיד֙ אֶת־יְהוָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־הַקָּהָ֑ל וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗יד בָּר֨וּךְ אַתָּ֤ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֔ינוּ מֵֽעוֹלָ֖ם וְעַד־עוֹלָֽם׃ יא לְךָ֣ יְ֠הוָה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֨רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃ ... יג וְעַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ מוֹדִ֥ים אֲנַ֖חְנוּ לָ֑ךְ וּֽמְהַלְלִ֖ים לְשֵׁ֥ם תִּפְאַרְתֶּֽךָ ... וְלִשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֗י תֵּ֚ן לֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם לִשְׁמוֹר֙ מִצְוֺתֶ֔יךָ עֵֽדְוֺתֶ֖יךָ וְחֻקֶּ֑יךָ וְלַֽעֲשׂ֣וֹת הַכֹּ֔ל וְלִבְנ֖וֹת הַבִּירָ֥ה אֲשֶׁר־הֲכִינֽוֹתִי׃ כ וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכָל־הַקָּהָ֔ל בָּ֥רְכוּ נָ֖א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וַיְבָֽרְכ֣וּ כָֽל־הַקָּהָ֗ל לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַֽיהוָ֖ה וְלַמֶּֽלֶךְ׃"
הפסוקים הללו מזכירים לנו את הברכה לפני קריאת התורה ומתחברים לקטע הלקוח מספר נחמיה, המדבר גם הוא על הקריאה בתורה:
וּבְיוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֗ה נֶֽאֶסְפ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּצ֣וֹם וּבְשַׂקִּ֔ים וַֽאֲדָמָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃ ב וַיִּבָּֽדְלוּ֙ זֶ֣רַע יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּ֖ל בְּנֵ֣י נֵכָ֑ר וַיַּֽעַמְד֗וּ וַיִּתְוַדּוּ֙ עַל־חַטֹּ֣אתֵיהֶ֔ם וַֽעֲוֺנ֖וֹת אֲבֹֽתֵיהֶֽם׃ ג וַיָּק֨וּמוּ֙ עַל־עָמְדָ֔ם וַֽיִּקְרְא֗וּ בְּסֵ֨פֶר תּוֹרַ֧ת יְהוָ֛ה אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם רְבִעִ֣ית הַיּ֑וֹם וּרְבִעִית֙ מִתְוַדִּ֣ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִ֔ים לַֽיהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃
ד וַיָּ֜קָם עַֽל־מַֽעֲלֵ֣ה הַלְוִיִּ֗ם יֵשׁ֨וּעַ וּבָנִ֜י קַדְמִיאֵ֧ל שְׁבַנְיָ֛ה בֻּנִּ֥י שֵׁרֵֽבְיָ֖ה בָּנִ֣י כְנָ֑נִי וַֽיִּזְעֲקוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃ ה וַיֹּֽאמְר֣וּ הַלְוִיִּ֡ם ... ק֗וּמוּ בָּֽרְכוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם מִן־הָֽעוֹלָ֖ם עַד־הָֽעוֹלָ֑ם וִיבָֽרְכוּ֙ שֵׁ֣ם כְּבֹדֶ֔ךָ וּמְרוֹמַ֥ם עַל־כָּל־בְּרָכָ֖ה וּתְהִלָּֽה׃ ו אַתָּה־ה֣וּא יְהוָה֮ לְבַדֶּךָ֒ את אַתָּ֣ה עָשִׂ֡יתָ אֶֽת־הַשָּׁמַיִם֩ שְׁמֵ֨י הַשָּׁמַ֜יִם וְכָל־צְבָאָ֗ם הָאָ֜רֶץ וְכָל־אֲשֶׁ֤ר עָלֶ֨יהָ֙ הַיַּמִּים֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּהֶ֔ם וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִֽשְׁתַּחֲוִֽים׃ ז אַתָּה־הוּא֙ יְהוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהֽוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם... יא וְהַיָּם֙ בָּקַ֣עְתָּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְֽאֶת־רֹ֨דְפֵיהֶ֜ם הִשְׁלַ֧כְתָּ בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃ יב וּבְעַמּ֣וּד עָנָ֔ן הִנְחִיתָ֖ם יוֹמָ֑ם וּבְעַמּ֥וּד אֵשׁ֙ לַ֔יְלָה לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם אֶת־הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ־בָֽהּ׃ יג וְעַ֤ל הַר־סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֺ֖ת טוֹבִֽים׃ יד וְאֶת־שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עְתָּ לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹת וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ טו וְ֠לֶחֶם מִשָּׁמַ֜יִם נָתַ֤תָּה לָהֶם֙ לִרְעָבָ֔ם וּמַ֗יִם מִסֶּ֛לַע הוֹצֵ֥אתָ לָהֶ֖ם לִצְמָאָ֑ם וַתֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָשָׂ֥אתָ אֶת־יָֽדְךָ֖ לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ ... ( נחמיה פרק ט )
השילוב של התפילות שאנו מכירים "ויברך דוד..." (מדברי הימים) עם "וכרות עימו הברית", (מנחמיה) ומה שכתוב שם לפני ואחרי, הם המקור לקריאה לפני הברכה שלפני קריאת התורה - בָּ֥רְכוּ נָ֖א אֶת־יְהוָ֣ה אלהיכם .
אין בימים אלו קריאה יותר ברורה לאלוהינו :
קוּמָ֣ה יְהֹוָ֗ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אויביך (ואויבינו) וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ (ומפנינו):
כפי שאין קריאה ברורה יותר, כמופיע בסוף הפרשה : " אל נא רפא נא לה" !
שבת שלום