תאריך ושעה
 


מונה:


פרשת ראה התשפו 2026
מתוך נושאים רבים המופיעים בפרשת ראה, נתייחס הפעם לעניין השמיטה. נראה שהעיסוק שלנו במאה השנים האחרונות בנושא השמיטה קיבל מיקוד במקום הפחות חשוב.
כך אומרת לנו התורה בפרשתנו : מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה:
 
השמיטה הראשונה היא שמיטת כספים :
 
 
ב וְזֶה֘ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל־בַּ֨עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֨הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
ג אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַֽאֲשֶׁ֨ר יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ...
ט הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִֽהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַת־הַשֶּׁ֘בַע֘ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֨יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֨יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא:
י נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹֽא־יֵרַ֥ע לְבָֽבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל | הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַֽעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ...
השמיטה השנייה היא שילוח העבדים. עבד יהיה מקסימום לשש שנים.
יב כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י א֚וֹ הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַֽעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּֽךְ:
יג וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם:
"יד הַֽעֲנֵ֤יק תַּֽעֲנִיק֙ ל֔וֹ מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּֽרַכְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֽוֹ...
יח לֹֽא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹת֤וֹ חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶֽׂה ": ( דברים טו)
 
עבד או שכיר, כשמסתיימת תקופת עבודתו, יוצא לחופשי ומקבל מענק פרישה. זו לא מחווה של המעסיק, זה חלק מזכויות העובד.
בימינו כשעוסקים בשמיטה, עוסקים בשמיטת השדה ומחפשים כל מיני דרכים לעקוף את המצווה הזו.
מדוע מתרכזים בשמיטת יבול השדה ?  

שילוח העבדים לחופשי כבר לא קיים יען כי אין עבדות.
שמיטת הכספים כנראה לא הצליחה והיה צורך לתקן את תקנת הפרוזבול, שבעצם עוקפת את שמיטת הכספים. בימינו כשהכלכלה מבוססת על הלוואות ואשראי מהבנקים, יצרו מערכת – היתר עסקה, שמתגברת הן על גביית ריבית והן על שמיטת הכספים. השאלה הנשאלת היא, האם ניתן לקיים מערכת כלכלית בנקאית עם כללי שמיטת הכספים ?
התשובה היא שכנראה לא. יען כי בעלי ההון הפסיקו להלוות לנזקקים, כשהבינו כי חלק לא יחזירו את ההלוואות. בעלי ההון לא הפנימו את העובדה, שהיכולת שלהם לספוג את כספי ההלוואות שלא יחזרו אליהם ישירות ובזמן, היא זו שגורמת להם להמשיך ולהתעשר. אותם הדברים אמורים לגבי הנכסים שהיו אמורים להתחלק מחדש בשנת היובל ולהעניק הזדמנות שווה גם למי שההורים שלו לא צברו ממון רב ונכסים הרבה. לו לא היו עניים אזי גם לא היו עשירים ! לו חיינו במשטר קומוניסטי, אזי גם לא היו עשירים ולא היו עניים. לכולם היה אותו מעמד כלכלי. אלא, שלא נראה לי שהחזון הקומוניסטי סוציאליסטי הצליח. צריך איפוא לנסות את המערכת הכלכלית של ערבות הדדית כשהמדינה היא המווסתת את ההון ולא רק מחברת את השלטון להון.
 
שנדע לקיים את הערבות ההדדית ולשים את ביטחוננו הכלכלי בעמלנו וגם בבורא העולם, שידע להשיב לנו כגמולנו על מצוות הערבות ההדדית שאנו מקיימים.
שבת שלום




לייבסיטי - בניית אתרים