שבת פרשת ויצא התשפו 2025
שלום שלום
שפע גשמים ירדו עלינו ועל השדות ונקווה שאלו סימנים של שיפור ביחסים בינינו וגם בינינו לאלוהינו.
השבת פרשת ויצא – פרשת האהבה והחיבוק.
במצוות אביו ואימו יוצא יעקב לחרן לחפש אישה מבנות משפחתה של רבקה שהיא גם משפחתו של יצחק בן אברהם.
נזכיר את אילן היוחסין של המשפחה הראשונה של עם ישראל :
ראש השושלת הוא תרח בן נחור ולו שלושה בנים – אברם, הרן ונחור, שנולדו באור כשדים.
אברהם, שגר בחברון בכנען, מוליד את ישמעאל מהגר ואת יצחק משרה.
יצחק מביא לעולם, יחד עם רבקה, את עשו ויעקב.
רבקה היא בת בתואל בן נחור. היא גם אחותו של לבן בן בתואל.
יעקב, שלימים ישונה שמו לישראל, הוא היוצא עתה לחרן ופוגש ליד הבאר את רחל בת לבן, הגרים בחרן.
מה קורה במפגש הזה ?
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת־רָחֵל, בַּת־לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת־צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת־צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת־קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ."
נזכיר שגילו של יעקב בעת הזו הוא בין 80-90 שנה. אבל יעקב כנראה מוצף ברגשות כלפי בת דודו, הזוכה ממנו לנשיקה.
כשהוא מגיע לבית לבן, יעקב מוכן לעבוד שבע שנים כדי לזכות ברחל לאשה :
וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ: (ספר בראשית פרק כ"ט, כ')
נזכיר גם שאצל הוריו של יעקב האהבה מתפרצת רק אחרי שיצחק לוקח את רבקה לאישה :
" וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה – וַיֶּאֱהָבֶה".
נחזור למפגש קבלת הפנים בבית לבן :
"וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת־שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן־אֲחֹתוֹ, וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק־לוֹ וַיְנַשֶּׁק־לוֹ, וַיְבִיאֵהוּ, אֶל־בֵּיתוֹ " ( בראשית כט, יג )
לבן, אביה של רחל, מגדיל ומוסיף ליעקב גם חיבוק וגם נשיקה.
יעקב מתאהב ברחל ומוכן לעבוד בשבילה שבע שנים. אחרי שלבן מרמה את יעקב בתיתו לו את לאה במקום את רחל, יעקב מוכן לעבוד עוד שבע שנים :
" וַיָּבֹא גַּם אֶל־רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם־אֶת־רָחֵל מִלֵּאָה; וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ, עוֹד שֶׁבַע־שָׁנִים אֲחֵרוֹת" .
נדלג על עשרים השנים ששהה יעקב אצל לבן, ונגיע ליציאת יעקב מחרן באישון לילה ומבלי להודיע ללבן. כאשר לבן רודף ומשיג את יעקב ומשפחתו, לבן בא בתלונה אל יעקב ומלין על כי יעקב לא איפשר ללבן להיפרד מבנותיו ומנכדיו כראוי עם חיבוק ונשיקה :
"וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, מֶה עָשִׂיתָ, וַתִּגְנֹב אֶת־לְבָבִי; וַתְּנַהֵג, אֶת־בְּנֹתַי, כִּשְׁבֻיוֹת, חָרֶב. כז לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ, וַתִּגְנֹב אֹתִי; וְלֹא־הִגַּדְתָּ לִּי, וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר. כח וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי, לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי; עַתָּה, הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ."
יעקב בבואו לחרן ולבן בצאת יעקב ומשפחתו מחרן לחזור ארצה, מלמדים אותנו על החשיבות של החיבוק והנשיקה.
גם בשבוע הבא, בפרשת וישלח, המפגש בין שני האחים התאומים יעקב ועשו נפתח בחיבוקים ונשיקות :
" וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ."
תהליכי פיוס ואהבה לעיתים מעלים ומורידים דמעות של אהבה ללא שליטה. בפרשה זו אנו למדים שקשר חם ויחסי קירבה בין אנשים בכלל ובין בני משפחה בפרט, באים לידי ביטוי גם באופן גופני – לחיצת יד, חיבוק ונשיקה. יש לכך חשיבות ומשמעות החורגים מעבר לאותו רגע והינם בעלי השפעה על חיי הפרט ובמקרה שלנו, על תהליך בנייתה של אומה, של עם ישראל.
