שבת ראשונה של שנת התשפ"ו בין כסה לעשור. הפרשיות האחרונות של ספר התורה הן פרשות קצרות באורך פרק אחד.

גם פרשתנו פרשת וילך היא פרשה כזו. גם הפרשה הקצרה הזו עוסקת בהשמדת הגויים האלה ובירושת הארץ :
" וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל .  ב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם--לֹא־אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה .  ג יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־יַשְׁמִיד אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה .  ד וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.   ה וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל־הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם.   ו חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ."

לאורך כל ספר דברים, ספר הנאומים של משה בטרם ילך לעולמו, חוזר משה על הציווי האלוהי לעם ישראל, להיכנס לארץ ישראל, להשמיד את יושבי הארץ ולרשת את הארץ.

בימים אלו של "נאורות" או של "אנטי-ישראליות", מה שעד לא מזמן היה קרוי "אנטי-שמיות", גירוש אוכלוסיה של מרצחים, או השמדה של רוצחים, אנסים ושורפי תינוקות, נשמע מאוד לא אסתטי !

 ואכן זה לא מצב נעים, אבל זה הכרח המציאות וכנראה זו הסיבה שמשה, על פי דבר האל, חוזר פעם אחר פעם ומצווה עלינו,  "יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא־יַשְׁמִיד אֶת־הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ וִירִשְׁתָּם; זו הדרך הנכונה לכונן בארץ ישראל מדינה יהודית שתהיה אור לגויים !
למה הכוונה באמירה : "וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל־הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם" ?
משה מפנה אותנו למה שכבר נאמר בספר במדבר :
"וְאִם־לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם  וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ":  )במדבר פרק לג פסוק נה (

כשבן גוריון מכריז בתל אביב, בשנת ה'תש"ח, הוא עושה זאת למרות הגבולות שקבע האו"ם, שהותירו לנו שטח מינימלי. אבל תוך כדי המלחמה, הוא לא מפחד לגרש מהארץ את הערבים מהגרי העבודה, שהגיעו לארץ בהיעדרנו מן הארץ. הוא לא חושש מפני "מה יגידו הגויים".

תהליך גאולת הארץ נמשך במלחמת ששת הימים. יושבי הארץ הערבים עשו כבר דרכם לכיוון ירדן. אלא שאז, קמים בתוכנו יפי הנפש שמחזירים אותם לבתיהם, כאילו רוצים לקיים את דבר האל האמור בספר שמות :

" מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ".

תודה לאל על אשר הפרנו וקיבץ חלק מגלויותינו. בעת הכרזת המדינה מנינו אנחנו עם ישראל, בארץ ישראל, כשש מאות אלף נפש. נזכיר שבראשית "העליות" לפני כמאה וארבעים שנה, מנה העם היושב בציון כעשרים וארבעה אלף נפש.

היום תודות לעיל (לנזכר למעלה) אנו מונים כשמונה מיליון יהודים בארץ ישראל ויש לנו משימה להעלות לארץ עוד כמספר הזה של יהודים הפזורים בגולה ועוברים גל של אנטישמיות, אולי כדי שיבינו שמקומם כאן עימנו בארץ המובטחת.

" ...  וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה־לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.   כ כִּי־אֲבִיאֶנּוּ אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל־אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת־בְּרִיתִי.   כא וְהָיָה כִּי־תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ:  כִּי יָדַעְתִּי אֶת־יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי".
 
בימים אלו של "עשרת ימי תשובה" וכתשובה למה שקרה כאן ביום הכיפורים לפני שנתיים, ומה שקרה שבוע וחצי אחרי אותו יום, ביום שמחת תורה, התשובה של כולנו צריכה לתקן. המחילה והתיקון יכולים לבוא לעולם רק אחרי איחוי באהבה, של אותם קרעים.

נקווה שהשנה נציין את שמחת תורה, יחד כל בית ישראל, בשירה וריקודים עם ספרי התורה.