www.refanel.co.il - פרשת שמיני התשפו 2026

השבת אעלה לתורה בבית הכנסת הגדול במזכרת בתיה ואקרא את פרשת שמיני, חמישים ושבע שנים מאז עליתי לתורה בפעם הראשונה בבית הכנסת של ילדותי, צמוד לבית מרתה ברמת השקמה, מול עץ השקמה בן מאות שנים אולי העתיק ביותר בארץ.

לא זוכר מה קראתי בדרשת בר המצווה. ייתכן שאבי מוסקל יהודה עזר לי בכתיבת הדרשה וייתכן שהיה זה הרב בהרב, מיד אליהו, שאצלו למדתי את טעמי המקרא. לימים, כשהגענו ריבתי ואני, בשנת 1978 למזכרת בתיה ואני סטודנט בפקולטה לחקלאות, שלח אלי רבנו הרב אפרים זלמנוביץ את ילדי המושבה ואני הייתי זה שלימד אותם את טעמי המקרא לקראת בר המצווה. גידלתי דור של כמעט 30 שנה וחלקם בשנים האחרונות הביאו גם את ילדיהם כדי שאלמדם. אחרי שבנינו- רפנאל ויהודה עלו לתורה, כל אחד בבר המצווה שלו, בהיותם בני 14 היו גם הם "המלמדים" לכמה נערים שהגיעו למצוות. בקרוב נלמד, בע"ה, גם את נכדינו לקרוא בתורה.

השבת, בפרשת שמיני, יש שני נושאים מרכזיים. מותם של נדב ואביהו ורשימה של המאכלים המותרים באכילה ואלו שנאסרו. ומאחר ולא רצינו לעסוק לא בסנפירים וקשקשים ולא בטומאת הגמלים והחזירים, לא נותר לנו אלא לעסוק באחד הנושאים הקשים והלא כל כך מפוענחים בתורה – נדב ואביהוא.

" וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם . ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה."

כמו אצל משה שהכה ולא דיבר אל הצור, כשכל פרשן ודרשן שרצה להיות מקורי, הוסיף למשה עוד חטא, כך עשו הפרשנים גם לנדב ואביהוא כשמצאו כל אחד חטא אחר שחטאו בהם נדב ואביהוא.

הגדילו לעשות באתר חב"ד וכתבו:

"ששת החטאים של נדב ואביהוא" !!!

אז לנו אין רצון להוסיף להם "חטאים" נוספים. ויחד עם זאת, עדיין נותר הסיפור הקשה הזה סיפור לא פתור ולא ברור. נציין שיש גם פרשנים שראו במעשה נדב ואביהוא מעשה טוב ונעלה, של הרצון להתקרב לריבון העולם ואז לשיטתם אין כאן בכלל עונש על חטא.

אם כך , מה רצה ריבון העולם לומר בירידת האש האלוהית ובשריפת שני בני אהרן ? למי הוא רצה לומר מה ?

כרגע לא נעסוק בשאלה הזו אלא במערכת היחסים בתוך משפחת משה ואהרן, העולה מתוך הסיפור הזה. כיצד הם הגיבו :

הראשון שמדבר הוא משה, מי שאמר לריבון העולם "לא איש דברים אנכי" :

" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל־פְּנֵי כָל־הָעָם, אֶכָּבֵד..." (אין לאמירה הזו שום אזכור מפורש בתורה, לא מדרש לא מבוסס)

משה המנהיג, הוא הראשון שמגיב. משה כנראה חש את כובד תפקיד המנהיג ומנסה מצד אחד לנחם את אהרן אחיו הגדול, כפי שנאמר :

"בעמידה מול המוות, אין תמיד הסבר טוב למוות". (הרב אביטל הוכשטיין )

ומהצד האחר, ולמרות שגם הוא נתון בסוג של טראומה, משה מנסה להוביל קדימה.

וכיצד מגיב אהרן ? כך תואר בקצרה : " וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן "!

זה לא שאהרן אמר "אני שותק" !

כך תיאר כותב התורה את תגובת ההלם של אהרן למראה האש שירדה והרגה שניים מבניו. נזכיר כאן כי כאשר מוטלת משימת גאולת ישראל ממצרים על משה, משה הוא זה שמסרב ואומר "לא איש דברים אנכי". אז האל מציע למשה פיתרון ואומר על אהרן :

" וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ... וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים."

קצת התהפכו היוצרות !

ובהמשך, שוב מנסה משה להיות מעשי כדי לאפשר את המשך האירוע :

" ... וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל־מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן, בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דֹּד אַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת־אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי־הַקֹּדֶשׁ, אֶל־מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה. ה וַיִּקְרְבוּ, וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, אֶל־מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר מֹשֶׁה. "

ממשיך משה בניהול האירוע ומפריד בין התפקידים של אהרן ובניו ובין תפקיד העם. העם יבכה את מות שני בני אהרן, אבל לכוהנים יש תפקיד באהל מועד ולכן אסור להם להפסיק את הטקס אפילו לא כדי להתאבל.

אומר משה לאהרן :

" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל־תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא־תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל־הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת־הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה. ז וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן־תָּמֻתוּ--כִּי־שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה."

לא ברור כיצד מגיב אהרן לדברי משה, אבל האל מוצא לנכון להתערב ולפנות ישירות לאהרן :

" ... וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־אַהֲרֹן לֵאמֹר. ט יַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם . י וּלְהַבְדִּיל, בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל, וּבֵין הַטָּמֵא, וּבֵין הַטָּהוֹר . יא וּלְהוֹרֹת, אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵת, כָּל־הַחֻקִּים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיהֶם, בְּיַד־מֹשֶׁה."

האל בעצם מבטיח לאהרן ובניו שמקרה כזה של מוות, תוך כדי עבודת הקודש, לא יקרה שוב, כל עוד אתם הכוהנים תהיו תמיד בשליטה מלאה ללא השפעת יין ושיכר.

משה מנסה להמשיך את הטקס למרות שגם הוא עדיין תחת השפעת האירוע הטראומטי, דבר שגורם לו לאבד קצת את השליטה העצמית ולכעוס !

יב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן, וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל־אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים, קְחוּ אֶת־הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה, וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ: כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא . ..

"... וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת, דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה--וְהִנֵּה שֹׂרָף; וַיִּקְצֹף עַל־אֶלְעָזָר וְעַל־אִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן, הַנּוֹתָרִם, לֵאמֹר. יז מַדּוּעַ, לֹא־אֲכַלְתֶּם אֶת־הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ--כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא; וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם, לָשֵׂאת אֶת־עֲוֺן הָעֵדָה, לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, לִפְנֵי יְהוָה. יח הֵן לֹא־הוּבָא אֶת־דָּמָהּ, אֶל־הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה; אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי. "

אהרן, שאך זה עתה תואר כמי שקולו נדם, לא מאבד שליטה ומשיב למשה :

" וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל־מֹשֶׁה, הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת־חַטָּאתָם וְאֶת־עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה, וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי, כָּאֵלֶּה; וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יְהוָה." ?

מה בעצם אומר אהרן ובאיזה טון?

בהתבוננות קצת יותר מעמיקה, נראה שאהרן מנסה להגן גם על בניו שנשרפו וגם על בניו הנותרים, כשהוא טוען שכנראה "ההוראות לא היו ברורות". הלקח, אומר אהרן, הוא שכדאי שההוראות יאמרו ויכתבו בצורה ברורה כדי שלא יקרה שוב אסון כזה.

כ " וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו".

במשך שבעים שנה בעולם הזה היו דברים מעניינים, לגבי חלקם, לו ניתנה לי הבחירה, סביר שהייתי מפיק לקחים ואולי פועל קצת אחרת. אבל מרוב שנות חיי לקחתי הרבה דברים טובים וכדאי תמיד להמשיך לשתות מחצי הכוס המלאה.

שבת שלום ושלוה

לייבסיטי - בניית אתרים