תאריך ושעה
 


מונה:


"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. "
 
בחול המועד סוכות נוהגים לקרוא את מגילת קהלת. מה יש בה במגילה הזו, שכתיבתה מיוחסת לחכם באדם לשלמה המלך, ומדוע היא נקראת דווקא בשבת  חול המועד סוכות ?
 
על השאלה השנייה ניסו כבר רבים וטובים לתת תשובה אבל לא נמצאה תשובה חד משמעית וברורה. לכן, לא נכניס את ראשינו בין הפרשנים.
אבל מה בכל זאת יש בה, כשהיא נראית אוסף של דברים והיפוכם מבלי יכולת להכריע מה טוב יותר, עד כדי הכרעות קיצוניות כמו :
"מְעֻוָּת, לֹא-יוּכַל לִתְקֹן; וְחֶסְרוֹן, לֹא-יוּכַל לְהִמָּנוֹת. "
או
"... וְשָׂנֵאתִי, אֶת-הַחַיִּים--כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:  כִּי-הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ". 
וגם
" ...וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ--מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה." 

לכאורה ,על פי קהלת, אין ערך לשום דבר, הכל הבל. אי אפשר לתקן דברים מעוותים, דבר העומד בניגוד גמור לימים הנוראים הללו, שהם מהות החיים שניתן לשקם ולתקן.

ויחד עם זאת : "לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם.  "

צריך לדעת לנווט את החיים עלי האדמה בין המשימות שהאל הטיל על כל אחד ואחת מאיתנו. בין הרגע שיצאנו לאוויר העולם, שאף אחד לא שאל אותנו האם אנחנו רוצים בכלל לבוא לעולם הזה, לבין יום מותנו, שאינו ידוע לנו ואין לנו מושג מה יש, אם יש גן עדן אחריו. איש גם לא שאל אותנו לאילו הורים אנחנו רוצים להיוולד ומי יהיו אחינו, ולא שאלו אותנו באיזו תקופה בהיסטוריה אנחנו רוצים להיוולד. ומשנולדנו ואנחנו כאן למרות הבלגאן, אנחנו צריכים לברר ולבחור בין האפשרויות :

ג,ב        עֵת לָלֶדֶת,        וְעֵת לָמוּת;
          עֵת לָטַעַת,        וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.
ג,ג        עֵת לַהֲרוֹג        וְעֵת לִרְפּוֹא,
          עֵת לִפְרוֹץ        וְעֵת לִבְנוֹת.
ג,ד        עֵת לִבְכּוֹת          וְעֵת לִשְׂחוֹק,
          עֵת סְפוֹד         וְעֵת רְקוֹד.
ג,ה        עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים,        וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
          עֵת לַחֲבוֹק,         וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
ג,ו        עֵת לְבַקֵּשׁ         וְעֵת לְאַבֵּד,
          עֵת לִשְׁמוֹר        וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
ג,ז        עֵת לִקְרוֹעַ        וְעֵת לִתְפּוֹר,
          עֵת לַחֲשׁוֹת        וְעֵת לְדַבֵּר.
ג,ח        עֵת לֶאֱהֹב         וְעֵת לִשְׂנֹא,
          עֵת מִלְחָמָה        וְעֵת שָׁלוֹם".

קהלת היווה סוג של השראה למשוררת נעמי שמר שכתבה את השיר הידוע – "על כל אלה".
הביטוי "על כל אלה" מופיע פעמיים במקרא, אחת מהן בקהלת "ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים למשפט" (יא, ט ,( דווקא בהקשר מסתייג .השורה "אל נא תעקור נטוע" מתכתבת עם הפסוק מספר קהלת: "עת לטעת ועת לעקור נטוע". נראה שנעמי שמר מבקשת לעצור את המטוטלת שמתוארת בספר קהלת בצד החיובי.

על כל אלה, על כל אלה
את סוכת שלומך תפרוש
אל נא תעקור נטוע
את ביתי אל תהרוס

(באלבום, שיצא ב-1981, אחרי הרס חבל ימית, שינתה שמר את הביטוי "את ביתי אל תהרוס" במשפט הממלכתי יותר "אל תשכח את התקווה, השיבני ואשובה אל הארץ הטובה)

שבת שלום וחג שמח
לייבסיטי - בניית אתרים