בשבת חנוכה קוראים תמיד את פרשת מקץ. זו הפרשה שבה יוצא יוסף מכל העלילות שהעלילו עליו אחיו, הסוחרים ואשת פוטיפר. ו-גם לשר המשקים לקח שנתיים עד שהוא נזכר ביוסף שפתר לו את חלומו באופן חיובי.
דו השיח בין פרעה ליוסף קצת מוזר :
" וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ: וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה: " (בראשית פרק מ"א , טו, טז )
היינו מצפים מפרעה לומר : " וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ שאתה יודע לפתור חלומות , ולא לומר " תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ"
מה פשר האמירה : " תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ" ?
ואולי מדובר בפסוק חסר והיה צריך להיות " תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם ותצליח לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ"
ויוסף גם הוא עונה משהו לא ברור. היינו מצפים שיאמר "לא אני הוא הפותר חלומות. אלוהים הוא המנחה אותי כיצד לפתור חלומות".
אבל יוסף עונה :
" ... בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה: "
יוסף כאילו אומר לפרעה, אני רק שליח של אלהים והוא העביר לך את התמונה הכוללת על מה שהולך לקרות בארבעה עשר השנים הבאות. כך פותר ומסכם יוסף את חלומות פרעה : "וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:" (כה)
אבל, יוסף גם רומז לפרעה שבלעדי לא יקרה כאן שום דבר חיובי !
אחרי פתרון החלומות, יוסף אומר לפרעה את מה שהוא לא התבקש לומר :
יוסף הוא הכלכלן הישראלי הראשון שנבחר לשמש כיועץ כלכלי של המלך.
אחריו עוד יגיעו שיילוק בוונציה ו-דון יצחק אברבנאל בפורטוגל וגם בוונציה.
בעצם, כאן מתחילה האנטישמיות כלפי היהודים שנהיו השולטים בניהול הכספים של ממלכות ובעצם של כל העולם.
ידוע שבעולם היהודי יוסף קיבל את התואר – "צדיק" ! צדיקותו של יוסף ניתנה לו בעיקר בעקבות עמידתו בלחצים מול ניסיונות הפיתוי של אשת פוטיפר. הגדיל מטעים הטעמים כשסימן את הטעם המסתלסל – שלשלת, מעל המילה שתארה את האירוע – וימאן !
אין ספק שיוסף היה גאון כלכלי בדרך בה הוא ניהל את כלכלת מצריים ואולי את כלכלת חלק גדול של העולם, כשאסף את יבול התבואות מהשנים הטובות לימים הקשים של שנות הרעב. אלא, שאולי, מבלי להתכוון ומבלי לחשוב על כך, יוסף יצר במצריים חברה של שליטים ועבדים. מה גם שבני ישראל ששהו במצריים בימי שלטונו ידעו ימים של עושר וכבוד. אולי זה מה שהביא אחר כך להתהפכות היוצרות, כשעם העבדים המצרי שיעבד את בני ישראל.
כשמנהלים כלכלה עולמית, לפעמים המנהלים והשליטים מפסיקים לראות את האדם והחברה האנושית שהם מנהלים. גם כשמנהלים חברה גדולה או משק, כמו ההסתדרות, לדוגמא, צריך להקשיב לכל הקהל ולוודא שהעם מקבל את מה שמגיע לו מתוך העוגה הכלכלית הגדולה. אם השליטים והמנהלים לא ערים ולא דואגים לעם, ברגע מסוים הכל מתהפך, לפעמים עליהם ולפעמים על כולנו.
