שבת פרשת תצוה – פרשת זכור, התשפו 2026

פרשת השבוע, פרשת תצוה, היא בעצם המשך של פרשת תרומה, המשך עבודות בניית המשכן וכליו והכנת בגדי הכהונה. מתוך כל אלה צדה את עינינו עבודת הכנת פריט אחד מפרטי בגדי הכהן – החושן או בשמו המלא "חושן המשפט ":
" וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב--כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר--תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.  טז רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.   יז וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד.   יח וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי--נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.  יט וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.   כ וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי--תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.   כא וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה--עַל־שְׁמֹתָם; פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל־שְׁמוֹ, תִּהְיֶיןָ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.   כב וְעָשִׂיתָ עַל־הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת, מַעֲשֵׂה עֲבֹת, זָהָב, טָהוֹר .  כג וְעָשִׂיתָ, עַל־הַחֹשֶׁן, שְׁתֵּי, טַבְּעוֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת־שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת, עַל־שְׁנֵי, קְצוֹת הַחֹשֶׁן.   כד וְנָתַתָּה, אֶת־שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב, עַל־שְׁתֵּי, הַטַּבָּעֹת--אֶל־קְצוֹת, הַחֹשֶׁן.   כה וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת, תִּתֵּן עַל־שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת; וְנָתַתָּה עַל־כִּתְפוֹת הָאֵפֹד, אֶל־מוּל פָּנָיו.   כו וְעָשִׂיתָ, שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, וְשַׂמְתָּ אֹתָם, עַל־שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן--עַל־שְׂפָתוֹ, אֲשֶׁר אֶל־עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה.   כז וְעָשִׂיתָ, שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב, וְנָתַתָּה אֹתָם עַל־שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו, לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ--מִמַּעַל, לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד.   כח וְיִרְכְּסוּ אֶת־הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו אֶל־טַבְּעֹת הָאֵפוֹד, בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיוֹת, עַל־חֵשֶׁב הָאֵפוֹד; וְלֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן, מֵעַל הָאֵפוֹד.   כט וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־שְׁמוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל־לִבּוֹ--בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ:  לְזִכָּרֹן לִפְנֵי־יְהוָה, תָּמִיד.   ל וְנָתַתָּ אֶל־חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת־הָאוּרִים וְאֶת־הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת־מִשְׁפַּט בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־לִבּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה--תָּמִיד.  לא וְעָשִׂיתָ אֶת־מְעִיל הָאֵפוֹד, כְּלִיל תְּכֵלֶת.   לב וְהָיָה פִי־רֹאשׁוֹ, בְּתוֹכוֹ; שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה־לּוֹ--לֹא יִקָּרֵעַ.   לג וְעָשִׂיתָ עַל־שׁוּלָיו, רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי--עַל־שׁוּלָיו, סָבִיב; וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם, סָבִיב.   לד פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל־שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב.   לה וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה, וּבְצֵאתוֹ--וְלֹא יָמוּת".

מהו איפוא אותו "חושן משפט" ?
על פי התיאור הוא סוג של בגד כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד. הוא אמור להתלבש על האפוד בצורה מושלמת כך ש-"לֹא־יִזַּח הַחֹשֶׁן, מֵעַל הָאֵפוֹד".
החושן הכיל 12 אבנים טובות : " וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל־שְׁמֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל־שְׁמֹתָם".
שלוש פעמים כתוב : "וְהָיוּ עַל־לֵב אַהֲרֹן"
.
מה יש בשילוב של האפוד עם חושן המשפט ועם שנים עשר אבנים טובות עם שמות השבטים , ויחד עם "האורים והתומים" וכל זה "על לב אהרן " ?
האם השילוב הזה ורק השילוב הזה, יחד עם לבו הפועם של הכהן הגדול, הוא זה שיוצר את האפשרות לתקשורת עם היושב במרומים?!
יש כאן מכשיר מיוחד "האורים והתומים" המשלב בין אבנים בעלי תכונות כימיות ופיזיקאליות מיוחדות, יחד עם לב בשר ודם מיוחד, שיחד יוצרים אפשרות לתקשורת בין שמים  לארץ, המעבירה החלטות והוראות בין ספירת האל לאנשים בשר ודם. את השילוב הזה חייבים לעשות כדי שיהיו: " לְזִכָּרֹן לִפְנֵי־יְהוָה, תָּמִיד"

האם האל צריך שאנו נבצע פעולות כדי שהוא יזכור אותנו ?  כנראה שכן !
יש תהליך המורכב מפעולות שאם לא ביצענו אותן בתהליך,הפעולה לא תתבצע. אם לא נתניע את מנוע המכונית ואם לא נשחרר את בלם היד, הרכב לא יזוז.  גם לרצונה של רחל להביא ילדים לעולם האל נענה כשהיא מפנה את תפילתה אליו.

ואם בזכירה עסקינן, השבת נקרא את פרשת זכירת עמלק ואת הציווי למחות את זכרו מתחת השמיים : "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם : אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" : (דברים כה, יז-יט)

מה בעצם אנחנו מוחים מתחת לשמיים ? הרי לא ניתן למחות שוב ושוב, אם מחינו את זכרו של עמלק. במחיית זכר עמלק אנחנו בעצם מצווים למחות את הרוע בעולם (ויש אולי שיאמרו גם בתוכנו). לצערנו, אנו רואים שוב ושוב את הרוע מרים ראש. אנו רואים שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו. כנראה שלא די במלחמות אלא עד שנמחה לחלוטין את כוחות הרשע ונמנע את התפתחות הרוע בכל מקום בעולם.


שבת שלום ופורים שמח !