כד וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם:
בסוף פרק ז' מספרים לנו מה קורה מחוץ לתיבה.
בתחילת פרק ח' מספרים מה קורה מחוץ לתיבה,
יד וּבַחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָֽבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ":
בין תחילת המבול ועד אחרי המבול, לא מספרים לנו מה קרה בתוך התיבה !
האם העובדה שלא מספרים לנו מה קרה בתיבה אומרת שמה שהיה שם לא היה ממש חשוב ? או, שאולי צריך, אחרי המבול, להתרכז בחיים החדשים. צריך ללמוד איך להתחיל מחדש ולא להיגרר שוב לימים אפלים. האם אחרי המבול ואחרי שנראתה הקשת בשמים, עדיין יש לנח תפקיד ? או אולי אחרי המבול צריך להתרגל להתרכז בדורות החדשים. צריך לעקוב אחרי החסידה שחזרה עם גוזלים ומה קרה לשם חם ויפת וצאצאיהם, אחרי המבול.
אחרי המבול, מספרים לנו שהאל נהנה מריח הניחוח של הקורבנות שהעלה נח ואף מבטיח לא לקלל יותר את האדמה בגלל מעשיו של האדם : " וַיָּרַח יְהוָה, אֶת־רֵיחַ הַנִּיחֹחַ, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־לִבּוֹ לֹא־אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת־הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו; וְלֹא־אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת־כָּל־חַי, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. כב עֹד, כָּל־יְמֵי הָאָרֶץ: זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ".
האל מתחייב גם לשמור על סדרי בראשית. הוא מתחייב לסידור של יום ולילה. היום אנחנו יודעים שמדובר על סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, סיבוב שלם, כך שבמשך חצי מהסיבוב השמש מוסתרת ויוצרת את תחושת החושך. בחצי היום השמש לא מוסתרת ואורה מגיע לכדור הארץ. לזה אנחנו קוראים יום, כפי שקרא האל . ויהי ערב – זה מהסתרת האור, ויהי בוקר- זו שיבת האור.
עוד מבטיח האל לשמור על עונות השנה: " זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף". "זֶרַע וְקָצִיר" – הזריעה בתחילת החורף והקציר בתחילת הקיץ. "וְקַיִץ וָחֹרֶף" - הזריעה היא בתחילת החורף, בימים אלה, והקציר בשבועות בתחילת הקיץ. "וְקֹר וָחֹם" - האוויר מתחיל להתקרר מעכשיו, מסוף הקיץ, ויחזור ויתחמם בתחילת הקיץ.
המסר הוא שלא יהיה עוד מבול, לא יהיה רצף של גשמים כחורף אחד ארוך וגשום. העולם יחזור לסדר הבראשיתי :
"הכל חוזר להיות ירוק, גם הלבלוב שהתייבש"...
"ולמרות הבלאגן אנחנו כאן" ונתחיל מחדש לבנות עולם מתוקן.
