ברגע זה, ממש אחרי נאום נתניהו, נשיא ארה"ב טראמפ נושא דברים בכנסת ישראל.
היו נאומים היסטוריים מרשימים ואופטימיים של נתניהו – ראש ממשלת ישראל ושל טראמפ – נשיא ארצות הברית, אבל לא ניכנס כרגע למסרים ולפרשנות של דבריהם. נאמר רק שזה יום היסטורי, בראש ובראשונה עם שחרור כל החטופים החיים שיצאו מאפלה לאורה דווקא בערב שמחת תורה, בדיוק שנתיים מהיום שבו החלה המלחמה והם נחטפו !
טרם כניסת שמיני עצרת החג הזה, שעם הזמן הפך ליום חג "שמחת תורה" , חג שבו נהוג לרקוד עם ספרי התורה בערב ובבוקר בכל בתי הכנסת וגם ביניהם.
שמיני עצרת המופיע בתורה הוא היום השמיני של סוכות והוא מהווה מעין סגירת השנה החקלאית, שהרי שמו של חג הסוכות בתורה הוא חג האסיף, החג של תום איסוף היבולים החקלאיים. אחרי שמיני עצרת מתחילים בהכנות לשנה החקלאית החדשה. חורשים את השדות ומכינים את השטח לזריעה.
יכול להיות, שנקודת הציון הזו, שהיא בעצם נקודה דמיונית על סליל החיים הנעים במעגלים אבל במגמת התקדמות, התאימה גם לסליל (ספירלה) של התקדמות קריאת התורה.
בחג הזה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" – הפרשה היחידה שאותה קוראים לא בשבת. וכדי לציין את ההמשכיות הסלילית, מיד עם תום קריאת סוף ספר התורה קוראים את פתיחת ספר בראשית. בפתיחת ספר בראשית מסופר על ששת ימי הבריאה של העולם, שבסיומם שבת האל ממלאכת הבריאה וינפש. אין לך הוכחה טובה מזו שבעקבות שבעת ימי בראשית, מאז ועד היום, העולם מתנהל במחזוריות של שבעה ימים, על פי בריאת האל את העולם. זו המחזוריות היחידה שאינה תלויה בגרמי השמיים אלא בהזכרת בריאת האל את העולם. להזכירנו "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" – היום מתנהל בין שעת התגלות החמה ליושבים על כדור הארץ - קרי הזריחה, לבין השקיעה בערב וההתגלות המחודשת של השמש בבוקר.
החודש העברי מתנהל בין הסתתרות הירח באופן מלא בלילה יחידי בחודש, לבין התגלותו מחדש – קרי, ראש החודש ועד לפעם הבאה, אחרי 29-30 יום, כשהוא שוב מסתתר.
השנה מתנהלת לפי התארכות והתקצרות אורך היום. אין לשנה התחלה ממשית ואין לה סוף ממשי יען כי גם היא מתנהלת בסליליות. יש ארבעה ימי קיצון: היום הארוך ביותר בו הזמן בין הזריחה לשקיעה הוא כארבע עשרה שעות, הזמן הקצר ביותר שהוא כעשר שעות, ופעמיים- ימים בהם שעות האור ושעות החושך שווים. אלו ימי השוויון. בגדול, הימים הקצרים הם ימי החורף והארוכים הם ימי הקיץ. אגב, הטמפרטורה היא בהתאמה- חם בימים ארוכים של אור וקר בימים קצרים של אור.
רק לאורך השבוע אין סיבה של גרמי שמיים, אלא הוא נקבע בעקבות בריאת האל את העולם ורק הוא זה שנתן לאדם את היום השביעי לשבות בו ממלאכה.
אז, היום בערב ומחר בבוקר ניקח בידינו את ספרי התורה המגולגלים, נרקוד ונשמח עימם, ראשית- על עצם העובדה שיש לנו את ספרי התורה ושנית- על זה שזכינו, אנו החיים, לסיים לקרוא את התורה ולהתחיל בשבת הקרובה שוב מבראשית .
