פרשת וירא מספרת לנו את אחד מהניסיונות הבלתי אפשריים - "והאלהים ניסה את אברהם", עת שאברהם שומע קול מהשמיים שמודיע לו שהוא נדרש לבחור בין האזנה למצפונו כאבא, לבין ההבנה מה האל מצווה עליו בניסיון הזה. ואין בדעתנו לעסוק השבת בניסיון הזה.

השבוע האחרון העסיק את כולם בנושא מערכות המשפט ובנושאי התפקידים הבכירים במערכת המשפט. ננסה לחזור כמה אלפי שנים אחורה ונבחן את ההתייחסות לנושא המשפט. כך אומר האל על אברהם כשצעקת סדום ועמורה עולה השמיימה :
 " וַיהוָה, אָמָר:  הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.   יח וְאַבְרָהָם--הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְעָצוּם; וְנִבְרְכוּ בוֹ--כֹּל, גּוֹיֵי הָאָרֶץ.   יט כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט--לְמַעַן, הָבִיא יְהוָה עַל־אַבְרָהָם, אֵת אֲשֶׁר־דִּבֶּר, עָלָיו ...

מכאן ניתן ללמוד שדרך ה' היא דרך צְדָקָה וּמִשְׁפָּט והיא גם הדרך המונחלת לצאצאי אברהם.

כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי־רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד.   כא אֵרְדָה־נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם־לֹא, אֵדָעָה .  כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים, וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה;
וְאַבְרָהָם--עוֹדֶנּוּ עֹמֵד, לִפְנֵי יְהוָה  .  כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם־רָשָׁע.   כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא־תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  

הקוד הפנימי של אברהם הוא אבחנה בין צדיק לרשע. כדי להבחין בין צדיק לרשע צריך שופט כל הארץ לעשות משפט, משפט שקדמה לו דרך הצדקה.
כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל־הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט .    כו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אִם־אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר--וְנָשָׂאתִי לְכָל־הַמָּקוֹם, בַּעֲבוּרָם.   כז וַיַּעַן אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר:  הִנֵּה־נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל־אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.   ...וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדֹנָי, וַאֲדַבְּרָה אַךְ־הַפַּעַם--אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם, עֲשָׂרָה; וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה.   לג וַיֵּלֶךְ יְהוָה--כַּאֲשֶׁר כִּלָּה, לְדַבֵּר אֶל־אַבְרָהָם; וְאַבְרָהָם, שָׁב לִמְקֹמוֹ."( בראשית יח )

אחרי שאברהם הסנגור סיים את טיעוניו, כשהתברר שאין לו על מה לסמוך, האל – השופט כל הארץ, עולה מעליו ונערך לביצוע גזר הדין.

בינתיים, בסדום, לא זו בלבד שלא נמצאו צדיקים, אלא שאנשי סדום מוסיפים רוע :
"וַיֹּאמַר:  אַל־נָא אַחַי, תָּרֵעוּ .  ח הִנֵּה־נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה־נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם; רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל־תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי־עַל־כֵּן בָּאוּ, בְּצֵל קֹרָתִי.   ט וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ־הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.   י וַיִּשְׁלְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת־יָדָם, וַיָּבִיאוּ אֶת־לוֹט אֲלֵיהֶם הַבָּיְתָה; וְאֶת־הַדֶּלֶת, סָגָרוּ."

מעניין שהטיעון של אנשי סדום כלפי לוט הוא במרחב המשפטי – " הָאֶחָד בָּא־לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט". לאנשי סדום יש סרגל ערכים משפטי משלהם ובעיניהם לא יכול להיות שמי שמגיע מבחוץ, עם סולם ערכים שלמד כנראה בבית אברהם, ישפוט את המציאות בסדום לפי אותו סולם ערכים.

ברור שהמשפט מושפע מהשקפת עולמו של השופט. גם עולמו של כל אחד מאיתנו תלוי בשיפוטיות שלנו. לא פעם אנחנו מספרים לעצמנו סיפור שנדמה לנו שהוא האמת היחידה ולא יכולה להיות גם אפשרות אחרת.
בעיני אברהם לא יכולה להיות אפשרות שבעיר כמו סדום לא יימצאו לפחות מניין צדיקים. אבל אותו אברהם גם לא מוכן להבין שיש גם אפשרות לערער על הניסיון שהאל מטיל עליו. צריך היה אברהם לערער על המשימה להעלות את יצחק לעולה ולספר לעצמו שמותר וצריך לנהל משא ומתן, גם עם האלהים, כפי שהוא ניהל עם האל כדי להציל את אנשי סדום.

שנשכיל לסגל לעצמנו ראייה רחבה, עין טובה, לדעת לבחון אפשרויות שונות ולהיות שיפוטיים במידה הנכונה, כלפי עצמנו וכלפי זולתנו .