פרשת תרומה התשעט  - 2019
 פרשת תרומה עוסקת בהוראות המפורטות של בניית המשכן ומה שבתוכו ובחצרו. לכאורה היה זה משכן זמני שלא ברור בשביל מה היה בו צורך שהרי על פי התוכנית בעוד זמן קצר , שבועות ספורים או חדשים בודדים נכנסים לארץ ישראל ושם יבנה בית המקדש.
 
למי שצריך, נזכיר שבני ישראל נמצאים במדבר מרחק לא גדול מארץ ישראל, אבל טרם נשלחו המרגלים וטרם שבו משליחותם. רק אחרי ששבו מתור את הארץ ואחרי שהוציאו את דיבת הארץ רעה, רק אז נגזרה הגזרה לבלות 40 שנה במדבר.
 
האם כבר אז ידע או תכנן היושב במרומים שבני ישראל יתעכבו במדבר 40 שנה ועד בניית בית מקדש קבוע יעברו עוד מאות שנים ?
 
והאם היה ידוע לו שגם כשיבנה בית המקדש, הוא צפוי להריסה ולבניה מחודשת ושוב להריסה, ומאז העולם מתנהל ללא הצורך במקדש ובהקרבת קרבנות ?!
 
מעניין גם שאף אחד לא מצא לנכון לבנות לפחות את המשכן, כמקום זמני עד להקמה מחודשת של בית המקדש, אם יש בכך צורך.   
 
כדי לבנות משכן צריך מגרש בסדר גודל כמו המגרש שעליו עומד ביתנו.
 
"וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.  י וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים, וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת; וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם, כָּסֶף. יא וְכֵן לִפְאַת צָפוֹן בָּאֹרֶךְ, קְלָעִים מֵאָה אֹרֶךְ; וְעַמֻּדָו עֶשְׂרִים, וְאַדְנֵיהֶם עֶשְׂרִים נְחֹשֶׁת, וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם, כָּסֶף.  יב וְרֹחַב הֶחָצֵר לִפְאַת יָם, קְלָעִים חֲמִשִּׁים אַמָּה; עַמֻּדֵיהֶם עֲשָׂרָה, וְאַדְנֵיהֶם עֲשָׂרָה. יג וְרֹחַב הֶחָצֵר, לִפְאַת קֵדְמָה מִזְרָחָה חֲמִשִּׁים אַמָּה.  יד וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה קְלָעִים, לַכָּתֵף; עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה, וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה. טו וְלַכָּתֵף, הַשֵּׁנִית חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, קְלָעִים; עַמֻּדֵיהֶם שְׁלֹשָׁה, וְאַדְנֵיהֶם שְׁלֹשָׁה. טז וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם; עַמֻּדֵיהֶם, אַרְבָּעָה, וְאַדְנֵיהֶם, אַרְבָּעָה.  יז כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת.  יח אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר; וְאַדְנֵיהֶם, נְחֹשֶׁת. יט לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן, בְּכֹל עֲבֹדָתוֹ, וְכָל יְתֵדֹתָיו וְכָל יִתְדֹת הֶחָצֵר, נְחֹשֶׁת." 
 
גודל החצר הוא שלושים מטר על חמשה עשר מטרים. פחות מחצי דונם. ועם המרווח לצורך היתדות יגיע גודל המגרש לכחצי דונם. התכנון יוצר מבנה בגודל בינוני שלא יקשה לטלטלו.
 הפירוט הרב שניתן לחלקי המשכן מלמד אותנו שאסור לזלזל בפרטים הקטנים. מגוון הבדים, שני סוגי מתכות והרבה עץ יוצרים מקום שאמור לחבר את כל העם ולהוות מעין לב של הקהילה.  העם שהולך ונבנה באזור של שממה, שמי ששוהה בו בדר"כ ובעיקר הם בעלי חיים, אמור להקים מקום צבעוני שמשדר קלילות וארעיות , מקום לפולחן.
אולי כדי לרכך את המעבר החד מארץ שטופת אלילות, פסלים, מבנים מקודשים , ציורים ופולחנים , מצווה הקב"ה על הקמת מעין אוהל מיוחד שיהווה מקום של קדושה שלכל אחד מבני העם יכול וצריך להיות בו חלק.   
 
מה עשו היהודים בגלויות השונות מאז חורבן בית המקדש במקום בניית מקדש או משכן ?      
    מאז החורבן נבנו הרבה מבנים גדולים ומרשימים שזכו לכינוי "מקדש מעט" !
 
אולי מתוך כל האמור בפרשה נותרנו בעצם רק עם מילת המפתח – תרומה.
 
צריך כל אחת ואחד לבחון ולבדוק ולהחליט , היכן המקום והזמן ומה היא המשימה שאליה צריך להירתם ולתרום לאו דווקא בכסף ובזהב. אפשר וראוי לתרום מהזמן שלנו מהכישורים שלנו ואם צריך ואפשר גם מכספנו למען הזולת למען הכלל ולמען בניית חברה טובה יותר.