השבת נקרא שתי פרשיות – פרשת ניצבים ופרשת וילך. זו בעצם השבת האחרונה של שנת התשפג.  בשבת הבאה כבר נהיה בתחילת שנת התשפד .
כך נפתחת פרשת ניצבים :
" אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.   י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.   יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.   יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.   יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.   יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". 
 
נזכיר שאת הנאום הזה, כמו את יתר דבריו של משה, הוא נושא בעבר הירדן מול יריחו, לפני מותו ולפני שבני ישראל יכנסו לארץ ישראל.
 
משה מלמד את הנואמים שיעור קצר שהם לצערנו לא הפנימו. לא צריך לתת מס שפתיים לכל המכובדים בשמם. די בזה שאתה פונה לכולם, מראשי העם כולל הנשים והטף, ועד לאלה המייצגים את פשוטי העם – חוטבי העצים ושואבי המים. יתרה מכך, הדברים מכוונים גם לדורות הבאים: "גם אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְגם אֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".
 
רוצה לומר- את מה שאתם שומעים כאן אתם צריכים להנחיל גם לדורות הבאים. הברית הזו, הנחתמת במעמד הזה בין עם ישראל לאלהי אברהם יצחק ויעקב, היא ברית העוברת כמעט כמו תורשה גנטית ומחייבת את כולם.
 
וכמו שלמדנו , אין מענישים אלא אם מזהירים.  לכן באה האזהרה :
 
|" ...פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט, אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לָלֶכֶת לַעֲבֹד, אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם:  פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם, שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ--וְלַעֲנָה.   יח וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ:  לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה .  יט לֹא-יֹאבֶה יְהוָה, סְלֹחַ לוֹ "
 
השבוע, במסגרת השיח הגועש בפייסבוק, העלה מישהו שאלה מאתגרת (או מתגרה) "אם אלהים קיים , אני לא יודע מה הוא רוצה ממני ".
 
כך הגבתי לאתגר :
שלום שלום ! זו התחלה טובה לשאול שאלות בכלל ואת השאלה הזו בפרט ! עכשיו, קח את הזמן שלך בנחת ותנסה לחשוב על תשובות אפשריות. נתחיל מזה שאכן יש אפשרות שהוא לא קיים בשבילך ואפילו יש אפשרות שהוא לא קיים בכלל, ובזה מסתיים הדיון .
אבל לא בטוח שזה מפסיק להטריד את המחשבה.
ואם הוא באמת לא קיים, אז מדוע להרהר בדבר ?
 ועכשיו, ננסה אפשרות שאולי הוא כן קיים. אז מה הוא באמת מצפה ממך ובאותה מידה, מכל יצור שנברא בעולם הזה ?
רגע רגע ! מה רצת גבוה ורחוק כל כך לשאול מה אלהים רוצה ממך ?         
אולי נתחיל בשאלה- מה בני הזוג שלנו מצפים מאיתנו ? מה הורינו ומשנהינו להורים, מה ילדנו מצפים מאיתנו ? מה חברינו מצפים מאיתנו ? ואם היית ממוצא פולני היית אולי שואל לפני כל מעשה שאתה רוצה לעשות, מה יגידו ?!
 
 ובעצם, אולי בו נתחיל מזה שתשאל את עצמך- מה אתה רוצה מעצמך ?!!
 יש לי תחושה שאלהים, זה שאולי קיים, ימתין לך בסבלנות עד שתגבש לך תשובות טובות לשאלות הללו. אחרי שתברר לך את השאלות והתשובות הללו, תנסה לשאול את האלהים שוב, מה הוא רוצה ממך ?!!
 
ואם תרצה להיעזר קצת בספר הספרים, יש לו טיפ בשביל כולנו :
 " הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם: עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ ".   בהצלחה !
 
בהמשך הפרשה נאמר מה יקרה אם תשמע בקול האל :
"... כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא . יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה .  יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.   יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ. "
 
שמיעת קול האל ובירור "מה האל רוצה ממני" תלויה בנו בלבבנו.  הקול האלוהי הוא הקול המוביל אותנו לעשות את הטוב, לעשות את החסד שלכאורה אנו לא חייבים. אבל הקול הפנימי האלוהי, הוא האומר לנו שאנחנו צריכים להביט לא רק על עצמנו אלא גם על הזולת, ואם צריך אז לסייע בידו.
 
תן בלבנו לראות מעלת חברינו ולא חסרונותם.
 (מתוך "תפילה לפני התפילה" של רבי אלימלך מליז'אנסק)
שבת שלום ושנה מוצלחת