תאריך ושעה
 


מונה:


ברכת הדרך, צאתכם לשלום ושובכם מהמערכה בשלום, לכל חיילינו .
 
 
פרשת לך לך
 
כמו אצל נח, כבר בסוף פרשת בראשית  מבשרים לנו על הולדתו. כך גם בסוף פרשת נח מספרים לנו על אילן היוחסין של אברם:
 
" וַיְחִי שְׂרוּג, שְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-נָחוֹר  .  כג וַיְחִי שְׂרוּג, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-נָחוֹר--מָאתַיִם שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.  כד וַיְחִי נָחוֹר, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-תָּרַח. כה וַיְחִי נָחוֹר, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-תֶּרַח, תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת.  כו וַיְחִי-תֶרַח, שִׁבְעִים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר, וְאֶת-הָרָן.   כז וְאֵלֶּה, תּוֹלְדֹת תֶּרַח--תֶּרַח הוֹלִיד אֶת-אַבְרָם, אֶת-נָחוֹר וְאֶת-הָרָן; וְהָרָן, הוֹלִיד אֶת-לוֹט . כח וַיָּמָת הָרָן, עַל-פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים. כט וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים:  שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.   ל וַתְּהִי שָׂרַי, עֲקָרָה:  אֵין לָהּ, וָלָד.   לא וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.   לב וַיִּהְיוּ יְמֵי-תֶרַח, חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח, בְּחָרָן."
 
בשלב הזה,הערה קטנה לגבי גיל השחקנים הראשיים בסיפור: תרח מוליד את אברם כשהוא בן 70 שנה. (לא ברור באיזה גיל הם הולכים מאור כשדים לחרן )
אברם הולך מחרן לארץ כנען כשהוא בן 75 שנה . תרח אביו אז בן 145 שנה.
יצחק נולד לאברהם בגיל ,100 תרח אז בן 170 שנה (ולא ברור אם הוזמן לברית).
תרח חי בחרן, אחרי צאת אברם לארץ כנען,עוד 60 שנה עד שמת בגיל 205.
 
 
וכך מתחילה פרשת לך-לך :
 
" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ .  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה .ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.   ד וַיֵּלֶךְ אַבְרָם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה, וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, לוֹט; וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן.   ה וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן".
 
 
 
 
 
בפרשתנו, פרשת לך-לך, אברם עולה על במת ההיסטוריה והוא כבר בן 75 שנה.
 
אברהם נפרד מאביו ומתחיל את המסע והחיבור שלו ושלנו אל ארץ כנען. 
נזכיר, שכנען בן חם, קולל על ידי סבו הצדיק נח, שיהיה עבד לאחי אביו.
 מדוע קילל נח את חם ואת בנו כנען?
על פניו נראה כי חם ובנו כנען לא כיבדו את אביהם נח, כשזה היה בגילופין.
 
לכאורה, היה אברם צריך ללמד אותנו את התיקון של מצוות כיבוד אב ואם.
 
אברם מתחיל לתקן קצת כשהוא היחיד מבן שלשת בניו של תרח, המלווה את  תרח אביו בתחילת המסע שלו לארץ כנען. אלא שתרח נעצר בדרך ומשתקע בחרן, כנראה בגלל היותה לשפת נהר והמראה הירוק והמפתה שלה. חמש שנים אחרי שיצאו מאור כשדים, אברם מקבל את מקל השליחות להמשיך לארץ כנען ומותיר את אביו ויתר המשפחה בחרן. 
 
בברית בין הבתרים, האל מגלה לאברהם שהוא זה שהתחיל את המהלך של היציאה מאור כשדים ללכת לארץ המובטחת לו ולזרעו - ארץ כנען :
 
" וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.   ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ." (טו, ו, ז, )
 
 
מה היתה השליחות של אברהם בעולם , האיש שהתורה מקדישה לפועלו שלוש פרשיות בספר בראשית ?
 
אברהם נחשב לאבי האמונה באל אחד, זאת כנראה כפי שנאמר לעיל :
 
 " וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. "   
 
האם יש תלות בין האמונה באל לבין ההבטחה לרשת את ארץ כנען ?
האם האמונה באל מתחילה עוד בהיות אברם באור כשדים, כפי שהמדרשים מספרים לנו ?  או שאולי רק מהקריאה בפרשתנו "לך לך", או אולי רק מברית בין הבתרים נכרתת ברית בין אברהם לאל :
 
" בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת".
 
במבחן התוצאה, בימינו, בין שני הנהרות הללו, חיים רוב המוסלמים ורוב היהודים ומעט נוצרים. ברור אפוא שההבטחה לירושת האזור שבין הנהרות לא מכוונת רק אלינו.  
 
גבולות ההבטחה, לנו בני ישראל – נכדו של אברהם, הם הגבולות שהובטחו למשה. בגבולות הללו של ארץ ישראל צריכים לחיות רק בני העם היהודי שנותר מבני ישראל  :
 
" וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ " ( במדבר לג , נה )
 
בימים טרופים אלו, אנו למדים על בשרנו את מה שנאמר בפרשתנו על ישמעאל, הבן הראשון שנולד לאברהם משפחת שרה – הגר :
 
" וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב.  יא וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ.   יב וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן".
 
החודש הזה למדנו וראינו עד כמה פראי אדם, שיצאו לעולם תחת כנפי האסלאם, יכולים להיות אכזריים !!
 
ודאי יהיו בינינו שישאלו שוב את השאלה הקשה :
היכן היה אלהים בשמחת תורה התשפד ?
 
יהודי, כשאין לו תשובה מספיק טובה, משיב בשאלה :
 
היכן היינו אנחנו, עם ישראל בשנה האחרונה ?  והיכן היינו אנחנו ומנהיגינו בשלושים השנים האחרונות, מאז 1993 , עת הבאנו לארץ ישראל את פראי האדם הרוצחים האכזרים שרוצחים בנו מאז ועד עתה ?!
 
נקווה שנשכיל בעת הזו לקיים את דברי דוד המלך :
 
" אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם"   (תהלים פרק יח, פסוק לח)
 
שתסתיים המלחמה הזו בעטרת ניצחון. שישובו בנינו בשלום ולא יהיו עוד מלחמות.


לייבסיטי - בניית אתרים