תאריך ושעה
 


מונה:



 
ערב שבת פרשת בהר התשפב 2022
 
פרשת בהר עוסקת באידיאולוגיה הבסיסית שהייתה ועדיין קיימת בעולם בכלל ובחיים שלנו בארץ ישראל בעיקר. הפרשה אמנם נאמרת בהר סיני אבל מתייחסת לדרך החיים בארץ ישראל :
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.   ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶםכִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה.   ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.   ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ--שַׁבָּת, לַיהוָה:  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.   ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת שַׁבָּתוֹן, יִהְיֶה לָאָרֶץ .  ו וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ.   ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ:  תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל.  ח וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים--שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָהט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם .  י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ. יא יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ--וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ.   יב כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן-הַשָּׂדֶה--תֹּאכְלוּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.    יג בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ"
 
עוד בטרם הוכרזה מדינת ישראל , היה ויכוח אידיאולוגיה בין ימין לשמאל חברתי, ויכוח בין הליברלים  בהנהגת ז'בוטינסקי לבין הסוציאליסטים בהנהגת מנהיג הפועלים בן גוריון.
 
גם היום עדיין יש ויכוחים בין חסידי "השוק החופשי" המאמינים "ביד הנעלמה" המאזנת  את השוק, לבין אלה הרוצים בחיזוק ועדי העובדים למען רווחת וזכויות העובד. 
 
בפרשתנו מופיעים חוקים בסיסיים שכבר התייחסנו אליהם בעבר. נזכיר בקצרה את חוקי השביעיות.
בשבוע יש שבת, לפחות יום אחד של מנוחה.
עבד , שיש לנהוג בו כשכיר, יוצא לחופשי בשנה השביעית.
בשנה השביעית, שהיא שנת השמיטה, שומטים חובות של כספים. 
יבול שנת השמיטה הוא הפקר כך שלכל אחד בשנה הזו יש אפשרות להביא מהשדות של האחרים, שהם שדות הפקר, אוכל כדי צורכו (לא למטרות מסחר). 
 אחרי שבע שביעיות שנים, בשנת היובל, חוזרים איש לאחוזתו. כלומר, יש חלוקה מחדש של הנכסים שהפחות מצליחים נאלצו למכור למחייתם.
 
החוקים הללו לא נועדו ליצור מצב של שיוויון במצב הכלכלי או בנכסים. הם נועדו ליצור מצב של שיוויון הזדמנויות ודאגה של המצליחים יותר, לאחיהם, שהצליחו פחות.
 
העבד העברי נמכר לעבדות כאשר אין לו להחזיר חובות, או כאשר הוא נתפס בגניבה, שגם היא במקרים רבים נובעת מחוסר היכולת להחזיר חובות או לכלכל את המשפחה.  על העבדים והאדונים נאמר "קנה עבד קנה אדון" !   אתה זה שערב לעבדך כדי לשקם אותו בין מגנבותיו ובין מחובותיו.
 
אתה בעל הממון נותן הלוואה כדי לסייע לחברך  ליצור לעצמו מקור פרנסה. אם הצליח, ישיב לך את כספך. ואם לא הצליח, כנראה שלא עקבת אחריו ולא ייעצת לו כיצד להצליח. ולכן, אם אין לו להחזיר עד שנת השמיטה, אתה שומט את יתרת חובו.
 
במצב כלכלי קשה, בולט אי השיוויון.  המצליחנים רוכשים נכסים מאלו שנקלעו לחובות ונאלצים למכור נכסים כדי להתקיים.  אם המשבר הוא כללי, אזי יש הרבה נכסים למכירה ומחירם יורד.  בעלי ההון בהציעם לרכוש את הנכסים במזומן, יכולים ללחוץ ולהוריד עוד את המחירים וכך בעלי ההון מתעשרים מהמשבר ומי שנאלץ למכור נהיה עוד יותר עני.
 
ההמצאה של התורה להשיב את הנכסים לבעליהם פעם בחמישים שנה, מאפשרת לצאצאים של מי שנאלצו למכור את הנכסים, להתחיל מחדש ולא להנחיל לדורות את החיים בעוני.
 
המצליחנים, בעלי ההון והנכסים, צריכים להיות מאושרים שהם יכולים לעזור לאחיהם שהתרוששו.   אם היה שיוויון בנכסים ובהון, אם לא היו עניים, אזי גם לא היו עשירים !
 
בפסוק המסיים את הפרשה :
" אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה"
אנחנו מצווים לשמור את החוק הבסיסי של יחסי עבודה, יום מנוחה אחד לפחות בשבוע.  אלא שהיום הוסיפו חטא על פשע.  יש מקומות עבודה שלא רק שלא נותנים לעובדים את היום החופשי שלהם, אלא מעודדים ומפתים אותם לעבוד בשבת, על ידי תשלום של מאתיים ושלוש מאות אחוזי שכר !!!
 
לקיצוניות אין תקומה. סוציאליזם טהור עד כדי קומוניזם הוא שלילי. גם ליברליות טהורה ללא התערבות, גורמת עוול ומקצינה פערים.  אין שום הצדקה שמנהל מפעל ירוויח פי שלושים או פי מאה מעובדיו.  זה בלתי נסבל שלמאה העשירים בעולם יש הון ורכוש כמו למעלה משבעים אחוז של האוכלוסייה יחד!!
 
מאחלים לכולם שיהיה לכם די צרכיכם והותר, גם כדי לעזור למי שיש לו פחות.
 



לייבסיטי - בניית אתרים