תאריך ושעה
 


מונה:



 
פרשת תולדות
 
אבות האומה , ידועים היו כרועי צאן. מרועי אברהם ולוט ועד יעקב ובניו המוצגים בפני פרעה כרועי  צאן. בין לבין, יצחק הוא גם איש אדמה.
 
  "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה...
 
מעניין מה קדם למה. האם ברכת ה' היא זו שהביאה להצלחה החקלאית של יצחק, או שמא ההצלחה של יצחק מוצאת אותו כראוי לברכה ולהמשך השושלת של אברהם.  נזכור שיצחק ירד לארץ פלישתים. כנראה מדובר בין עזה לנגב המערבי, או מה שמכונה היום אסם התבואה של ישראל. אלא שהצלחת היבולים החקלאיים באזור הזה , זקוקים למנת גשם ראויה וזו לא תמיד מצויה. האזור הזה של גבולות רביבים וצאלים נקרא גם קו הרעב או קו הבצורת. בשנה שחונה חלילה, לא יורדים באזור הזה מספיק גשמים כדי להנביט ולגדל את החיטה. בשנה גשומה הקמה עולה וכמות הגרעינים וגודלם מוצאים ומוציאים יבולים גדולים.
 
 ... וַיִּגְדַּל, הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי גָדַל מְאֹד. ..  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל יִצְחָק:  לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד. יז וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, יִצְחָק; וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר, וַיֵּשֶׁב שָׁם...  וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע.
 
ההצלחה הכלכלית חקלאית של יצחק יוצרת את האנטי עבריות שלימים תתפתח לאנטי שמיות ולאנטי ישראליות.  התוצאה – גרוש מהארץ המארחת.
 
 כד וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל תִּירָא, כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי...
 
וַאֲבִימֶלֶךְ, הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר; וַאֲחֻזַּת, מֵרֵעֵהוּ, וּפִיכֹל, שַׂר צְבָאוֹ. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק, מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם.
 
כשהאויבים מבחינים בחוזק ובברכת האלוהים השורה על יצחק, הם מבקשים לכרות עימו ברית . ברית השלום שבעצם מעגנת את השילוח של יצחק .
 
כח וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְהוָה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ, בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית, עִמָּךְ.  כט אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה, בְּרוּךְ יְהוָה. ל וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.  לא וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו; וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק, וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם." 
 
אבימלך וחבר מרעיו כורתים ברית שמשמעותה היפרדות תוך איזכור שילוח יצחק בשלום. יצחק משיב להם באותה מטבע ומשלח אותם לשלום.
 
מכאן ניתן להסיק מסקנה שהשלום יכול להתקיים בין יריבים או אויבים, כשכל אחד הולך לדרכו לחבל ארץ אחר. כך היה בין יצחק ואבימלך וכך יהיה בין יעקב לעשו.  הבעיה היא כשהצדדים היריבים רבים על אותה חלקת ארץ .  לא לחינם ידע אברהם להוריש את ארצו המובטחת לו, על ידי האלוהים, ליצחק בנו. ליתר צאצאיו שנולדו מהשפחה ומהפילגשים הוא משלח להתנחל בחבלי ארץ אחרים.
               


לייבסיטי - בניית אתרים