אחרי שהמרגלים שבים מתור את הארץ ואומרים מה שאומרים או בלשון האל "מנאצים" אותו, הוא מבקש להתחיל מחדש. כפי שההתחלה הייתה בבחירה באברם :
" ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ב. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה,ג. ואברכה מברכיך ומקללך אאר
ונברכו בך כל משפחת האדמה" (בראשית לך לך)
הדברים הללו לוקחים אותי אל ספר אחר שאני כותב על הסידור והתפילה. בין היתר מתקיים פולמוס על היכולת של האדם המתפלל לשנות את רצון האל. הרב קוק כותב על כך "שזו חוצפה לחשוב בכלל שיש לאדם יכולת לשנות את רצון האל על ידי תפילה" !
אמנם לא כל אדם הוא משה המסנגר על ישראל, אבל דווקא מתוך דברי הסנגוריה של משה על עם ישראל, או אולי דברי הגנה על האל שלא ראוי שיכלה את ישראל מפני "מה יגידו", בכל מקרה משה מוכיח שניתן לשנות את רצון האל. מכאן שגם אם לא תמיד התפילה נענית או נענית מיד, יש בכוח הפניה של כל אדם לאל, של כל אחד מאיתנו, ללא מתווכים, לשנות את רוע הגזירה.