תאריך ושעה
 


מונה:


פרשת שופטים התשף 2020
השבת פרשת שופטים, פרשת בר המצווה של רפנאל שבשבוע הבא עלינו לטובה, ב – ה' באלול, גם בהעדרו מן העולם הזה, אנחנו מציינים 35 שנים להולדתו. מאז בר המצווה, נהג רפנאל לקרוא בתורה בכל פרשת שופטים, אפילו כשהיינו במלון בזכרון יעקב...               מאז נפילתו נהגנו לקרוא בתורה את הפרשה בבית הכנסת. השנה, בעידן הקורונה, אקרא את הפרשה, כמו בחצי השנה האחרונה, בביתנו.
 
"שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָֽׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק:
יט לֹֽא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹֽא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם:
כ צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָֽרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ:(דברים פרק ט"ז)
 
שני דברים מעניינים מפרידים ושונים בין השופטים לבין המלך. את השופטים צריך למנות בכל מקום, לא רק כשתגיעו לארץ ישראל. הנחיצות של מינוי השופטים לא נתונה לבחירה. שופטים זו חובה. לעומת זאת, את המלך, עם ישראל יכול למנות רק בארץ ישראל והמינוי הוא רשות ולא חובה.
 
"כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָֽמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִֽיבֹתָֽי:
טו שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּ֑וֹ מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֨יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא:
טז רַק֘ לֹֽא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹֽסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד:
יז וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לּ֖וֹ מְאֹֽד:
יח וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּֽהֲנִ֥ים הַֽלְוִיִּֽם:
יט וְהָֽיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹ֠ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַֽעֲשׂתָֽם:
כ לְבִלְתִּ֤י רֽוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֩עַן֩ יַֽאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל":(דברים פרק י"ז)
 
המלך צריך להיות בחירה משותפת של האל ושל העם.  איך עושים את זה בימינו ?
בספר שמות כבר נכתב אילו תכונות צריכות להיות לאנשי ציבור:
 "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת". (מ"ג שמות יח)
 
כנראה שאלה התכונות הטרומיות גם להצגת מועמדות למלך.
בעלי התכונות הללו יכולים לעמוד לבחירת העם.
וגם-  המלך חייב להיות מתוך עם ישראל כדי להיות מחויב לעם ישראל ולארץ ישראל.
 
שלישית, המלך צריך להיות אדם צנוע. קצת צניעות אף פעם לא הזיקה. בעת ההיא כנראה שריבוי סוסים, כמו בימינו ריבוי כלי רכב מפוארים, נועד  להראות את עושרו של השליט.
לפי הכתוב, החשש הוא שלמען הרבות סוסים, המלך יהיה מוכן לרדת מצרימה ! 
 
מה ראה היושב במרומים,בריבוי הסוסים, כדבר המוביל להידרדרות עד לירידה למצריים ?
 
אנחנו יודעים שהירידה למצרים בזמן האבות הייתה בנסיבות לא טובות. אצל שלושת האבות, היה זה כשהיה רעב בארץ. אצל יוסף היה זה בגין מריבה בין אחים.
 
מה שאנחנו עוד יודעים, זה שארץ ישראל ממוקמת בין הממלכות הצפוניות – אשור, בבל , פרס,יון ורומי ובין הממלכה הדרומית – מצרים. לא אחת, האימפריות הללו עברו דרך ארץ ישראל במסעות הכיבושים שלהם כדי להשתלט על כל האזור. היו תקופות שבהן מלכי ישראל נדרשו להזדהות עם ממלכה אחת מול האחרת. אולי יש כאן אזהרה לא להיענות להצטרף לברית עם מצרים גם לא בתמורה לכסף רב או סוסים. ידוע הכינוי שנותן אחד הנביאים למצרים "משענת הקנה הרצוץ" !
 
עוד מהדברים המסיחים את ראשו והחלטותיו של המלך, הם ריבוי נשים וריבוי כסף וזהב. הדברים הללו לא צריכים פרשנות.
 
מה הפיתרון ? מה יכול לגרום למלך ללכת בדרך הישר ? התשובה - כתיבת ספר תורה וקריאה בו.
ידוע לרוב התלמידים שהדרך לזכירת חומר שנלמד היא באחת משתי הדרכים: לכתוב את מה שהמלמד מסביר ו/או  לקרוא כמה וכמה פעמים את החומר הנלמד. גם המלך צריך לכתוב את כל החוקים כדי להכירם ולשוב ולקרוא אותם כמה וכמה פעמים, כדי שידע הוא וידע כל העם את החוקים והמשפטים על פיהם צריך להתנהל נכונה.
 
כשהמלך  יהיה בקי בחוקים ולא ינסה לשנות אותם, לא לימין ולא לשמאל, אזי הוא יבין שלמרות היותו  מלך שהוא מורם מעם, הוא צריך להקפיד שלא יגבה לבבו, יען כי הוא בשר ודם.  אם יקפיד על כל הדברים הללו, הוא יוכל לחיות ולכהן בתפקיד זמן רב.
 
שנשכיל להתנהל  בשום לב ושכל לפני אלוקים ועם כל אדם.
 




לייבסיטי - בניית אתרים