תאריך ושעה
 


מונה:


  
 
פרשת עקב
 
בפרשת עקב, מפנה  משה את תשומת לב העם לחוש השמיעה.
מדוע דווקא חוש השמיעה ?
מערכת היחסים בין עם ישראל לאלוהינו מושתתת על חוש השמיעה, יען כי את האלוהים לא ניתן לראות.
 
 "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ"( ז, יב)
 
"וְהָיָה, אִם-שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם--הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן.  ככַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר יְהוָה מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם--כֵּן, תֹּאבֵדוּן:  עֵקֶב לֹא תִשְׁמְעוּן, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ח , יט)
 
 אולם, שמיעה בלבד זה לא מספיק. שמיעה היא הבסיס וצריך גם להבין ומתוך כך להסיק מסקנות ולדעת.
 
 "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ--עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת, בַּשָּׁמָיִם.  ב עַם-גָּדוֹל וָרָם, בְּנֵי עֲנָקִים:  אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ--מִי יִתְיַצֵּב, לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק.  ג וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא-הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה--הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם, לְפָנֶיךָ; וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ." ( ט, א-ג)
 
השמיעה היא דו כיוונית. אם מכוונים היטב אל היושב במרומים, אנחנו מאמינים שהוא שומע. על השמיעה של האל לתפילת האדם, יש ויכוח נוקב.  מביאים מדברי הרב קוק שנזף באלה החושבים כי אם הם פונים בתחינה ובקשה בפני האל, יש ביכולתם לגרום לו לשנות את כוונתו הראשונית ולהיענות לבקשתם. 
 
והנה כאן משה מספר על כי ה' שמע אליו ואפילו לא בפעם הראשונה :
 
"וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר, כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים--אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֵלַי, גַּם בַּפַּעַם הַהִוא--לֹא-אָבָה יְהוָה, הַשְׁחִיתֶךָ.  יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם." (י, י – יא)
 
השאלה היא- האם כל אחד הוא משה שיכול לשכנע את האל להיענות לבקשותיו ?  ואולי בקשה בשם ובעבור הציבור יכולה לשנות את רצון ה' ועבור האדם הבודד זה אחרת.
 
כאמור השמיעה אין בה די. צריך לאהוב את ה' מכל הלב ואז לזכות בטובו. כדי לקבל טוב צריך לתת טוב ואפילו טוב מאד. הבסיס לכל קשר טוב הוא קודם לכל חיבור ורגש חיבה בסיסי. יש סוגים שונים של אהבה- אהבה  הורים לילדיהם, אהבת ילדים להוריהם , אהבה בין  איש לרעהו  ואהבה בין גבר לאשה. אהבה אי אפשר למדוד, אפשר להרגיש אותה או לחוש בחסרונה. האהבה לאל היא גם סוג מיוחד של אהבה שכל אחד מאיתנו מבין או מתרגם אותה אחרת. באהבה צריך להשקיע , צריך לעבוד  ועבודה שבלב כבר אמרו לפני, שהיא התפילה.
 
"וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם.  יד וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" ( יא, יג-יד)
 
כיצד ניתן לקבל את טוב ה' ?
את התפילה יש מי שדימה למכשיר רדיו.  שפע טוב ה' ניתן כל הזמן , צריך  לדעת לכוון את מכשיר הרדיו לתדר הנכון כדי לקלוט את השפע האלוהי.
 
מאחל לכולם שנדע לכוון נכון וליהנות מזיו העולם ומטובו ,
לתת ולקבל, לקבל ולהעניק .
 



לייבסיטי - בניית אתרים