תאריך ושעה
 


מונה:



ערב  שבת פרשת אמור ה' באייר התשפב 2022
 
היום ה' באייר יום הולדת למדינת ישראל.
 
נאחל לעצמנו שהמדינה שלנו ובה העם היושב בציון תמשיך להתפתח ולשגשג עוד הרבה שנים בארצנו ארץ ישראל.  לרגל חג העצמאות אותו הקדמנו וחגגנו יום קודם, כדי לא לפגוע בקדושת השבת, נביט שוב במגילת העצמאות שנקראה במעמד הכרזת המדינה. גם אז, ה' באייר בשנת תשח ,14.5.1948 היה הדבר ביום שישי.
 
מועד ההכרזה ומקום ההכרזה היו בגדר "סוד כמוס". למרות שלטקס הזה נשלחו 400 הזמנות. ההכרזה נקבעה לשעה -  16:00 כשכניסת השבת הייתה ללא שעון קיץ בשעה 18:00.
כבר אז, לא רצו שהממשלה תיפול בגלל חילול שבת.
 
מה הייתה אפוא הדחיפות ומה היו השיקולים להכריז על הקמת המדינה במקום ובזמן הזה ?
 
המקום - היה מצופה שאחרי כאלפיים שנות גלות תוכרז המדינה בעיר הבירה הנצחית אליה התפללו אבותינו וכמהו לציון. איש לא העלה על דעתו להחליף את ירושלים כעיר הבירה, אלא שירושלים הייתה במצור בתוך המלחמה ולא ניתן היה לקיים בה את טקס הכרזת המדינה.
הריכוז היהודי הגדול שכן בתל אביב. חיפשו מקום שיהיה מספיק גדול להכיל את כל המוזמנים וגם מבנה קצת יותר מבצרי כדי להגן על המוזמנים מפני הפגזה או הפצצה ערבית על המקום, אם יוודע היכן ומה מתוכנן באירוע הזה. ביתו של ראש העיר תל אביב – מאיר דיזנגוף, ברחוב רוטשילד, שנתרם על ידו להיות מוזיאון, התאים לתנאים הנ"ל.
 
 וזו הייתה ההזמנה.

 
‏‏מנהלת העם
תל-אביב, ד' אייר תש"ח
13.5.1948
א.ג.,
הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה
למושב
הכרזת העצמאות
שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח
(14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם
המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).

אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה
ואת מועד כינוס המועצה.

המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.

בכבוד רב
המזכירות
________________________________
ההזמנה היא אישית – הלבשה: בגדי חג כהים
 

 
 
לשמור את המיקום כסוד, לא ממש ניתן ומעבר לרבים שנדחסו לתוך המבנה , היו בחוץ עוד לא מעט אנשים שרצו להיות חלק מהמאורע ההיסטורי.
 
מה הייתה הדחיפות לקיים את ההכרזה דווקא ביום הזה חרף היותו יום שישי וצריך לסיים מהר ולאפשר לשומרי המסורת להגיע לביתם טרם כניסת השבת ?
 
נזכיר ונזכור שיום "סיום המנדט" נקבע ליום שבת 15.05.1948 !
 
נראה שהייתה כוונת מכוון לעשות זאת בשבת, כדי למנוע את הכרזת העצמאות, שהרי היהודים לא יכריזו בשבת ויגרמו לחילול שבת המוני.
 
ואם היהודים לא יכריזו מיד על עצמאות עם תום המנדט, ומדינות ערב הבטיחו לפתוח מיד במלחמה, מי יודע מה יתפתח והאם בכלל תוכרז מדינה יהודית בארץ ישראל. 
 
גם הסוגיה הזו של שם המדינה לא הייתה פשוטה. לכאורה אם "מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל... "  ,  היה מתבקש ששם המדינה יהיה "מדינת יהודה" או "מדינת היהודים" !
 
מנהלת העם, קרי, בן גוריון וחבריו על יועציהם, היו צריכים להיות זהירים כדי לא לעלות על מוקשים בניסוח המגילה. על הניסוח עבדו שבועות וחודשים עד שהגיעו להסכמה.
 
ההכרזה שזו מדינת ישראל יכלה להתפרש שזו מדינת כל אזרחיה, קרי, המדינה של כל מי שנמצא ברגע ההכרזה בארץ ישראל. אלא שההכרזה צריכה להיות, הקמת מדינה עבור כל העם היהודי.  המדינה היהודית שהוכרזה היא מדינתו של כל יהודי ויהודי, בכל מקום בעולם מרגע היוולדו. את מימוש אזרחותו מקבל כל יהודי ברגע שכף רגלו נוגעת באדמת ארץ ישראל. לכן, כל יהודי הנכנס בפעם הראשונה לארץ ישראל מקבל מיד תעודת זהות ישראלית.
 
 
להכרזת המדינה היה גם היבט מדיני וצבאי. אפילו נשיא ארצות הברית, שלח לבן גוריון שליח ויעץ לו לא להכריז על עצמאותנו, יען כי : "מדינות ערב מסביב יאכלו אתכם".
 
על פניו נראה היה שיש משהו בדבריו של נשיא ארצות הברית, לא להכריז על עצמאות.
 
נזכיר שבעצם, מלחמת העצמאות שלנו התחילה עם קבלת ההחלטה על חלוקת הארץ בין היהודים לערבים.  אז החלה המלחמה על הדרכים. מי ששולט בדרכים יכול לחבר רצף ויכול לסייע לישובים כדי שיחזיקו מעמד ויתבססו.
 כך נהגו לומר אז : "היכן שייבנה הבית האחרון והיכן שיינטע העץ האחרון, שם יעבור הגבול" !!
 
המלחמה הזו הייתה מול הערבים המקומיים. אבל צבאות ערב שמסביב לא יכלו להיכנס יען כי הארץ הייתה בשליטה של המנדט הבריטי. ברגע שתם המנדט הבריטי ב – 15.5.1948  צבאות ערב יכולים להיכנס לתוך ארץ ישראל.  לצערנו זה גם מה שקרה בפועל.
 
אבל היו עוד מספר היבטים שלא נלקחו בחשבון על ידי כל מי שטענו "שצבאות ערב יאכלו אותנו".
 
ראשית , מרגע יציאת הבריטים הוסר המצור הבריטי על כניסת יהודים לארץ ישראל ונפתחה גם הדרך להכנסת נשק שנרכש בחול  לתוככי המדינה היהודית הצעירה.  גולדה מאיר גייסה בארצות הברית 50 מיליון דולר בהם רכשו עודפי נשק מצ'כיה ומעוד מקורות.
 
שנית, כמות הלוחמים הכוללת שהשתתפו בלחימה משני הצדדים הייתה די דומה, כשלושים ושישה אלף איש ואישה.
 
שלישית, וזה אולי ההבדל המשמעותי: לחיילי צבאות מצריים לבנון וסוריה לא הייתה שום מוטיבציה להגשים את הגחמות של מנהיגיהם. הם לא נלחמו על הבית.  לעומתם, הלוחמים העבריים בין אם נולדו כאן בארץ ובין אם הגיעו זה עתה מהגלות או ממחנות העקורים, הייתה להם מוטיבציה עצומה להקים ולשמור על המדינה היהודית בארץ ישראל.
 
 
בן גוריון הבין שהוא לא יכול להמתין להכרזה עד יום ראשון. הוא גם לא יכול להכריז על עצמאותנו ביום השבת. לכן, בתוך סד הזמנים הזה, שעתיים לפני כניסת השבת ויום לפני פקיעת המנדט, זה היה העיתוי המתאים להכרזת עצמאותנו בארצנו.
 
הימים האלו של חודשי הקיץ בשנת התשח, היו ימים קשים של קרבות. ימים בהם נפלו לוחמים ונפלו ישובים ואף נפלו בשבי בירושלים, בגוש עציון, בדרום ובצפון. אט אט התהפכו היוצרות וצה"ל, שזה עתה קם מתוך המחתרות, השתלט מחדש על הישובים שנפלו והרבה מעבר לכך עד לייצוב "קווי הפסקת אש".  הימים האלו הם ימי זיכרון פרטיים לרבים מתוך 6000 אלפי נפש שנפלו במלחמת השחרור. ויש מי שטוען שזו מלחמה שטרם הסתיימה.
 
גם בימים ובשעות האלו הצטרפו לצערנו עוד נופלים "מפעולות האיבה " !
 
שנזכה לשנים רבות בארצנו
 
בביטחון , בריאות והצלחה
 

 
 

לייבסיטי - בניית אתרים