בפרשת תולדות ממשיכה רבקה, זו מהתורה, לנהל את העניינים.  בפרשה הקודמת נחשפנו לרבקה הנערה טובת המראה וטובת הלב , זו שמשקה את אליעזר וגם לגמליו שאבה מים. רבקה, כששואלים את פיה, היא מסכימה ללכת לארץ כנען להיות אישה לבן דודה הגדול ליצחק. בפרשתנו מתגלה מערכת יחסים בינה לבין יצחק השונה ממערכת היחסים בין שרה לאברהם ובין יעקב לרחל. שלושתן שלוש האימהות סבלו מעקרות זמנית.  רבקה היא היחידה שלא מתלוננת על היותה עקרה ויצחק הוא היחיד המתפלל עבורו ועבור רבקה כדי שתפקד מעקרותה. זה אמנם לוקח לו קרוב לעשרים שנה . כשיצחק לוקח את רבקה לאשה הוא בן 40 שנה וכשהצאצאים נולדים הוא בן 60 שנה.
 
"וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.    כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ ...   כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. "
 
רבקה פעילה מטרום הולדת התאומים המתרוצצים בבטנה ועד השפעתה על יצחק לבחור ביעקב לבן הממשיך.
 
"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה. " 
 
לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ומה בדיוק שאלה , לא מספרים לנו. אבל רבקה כנראה ידעה היכן המקום ומה התפילה, שכן היא זוכה לקבל תשובה מאת מי שמנהל את העולם.
 
"וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. " 
 
איך מרגישה אמא עם תשובה כזו, עם הודעה שאחד משני הילדים שבבטנה יהיה עבד לאחיו. היינו מצפים שיהיה לה מה לומר על גזרת הגורל הלא נחמדה הזו. היה אולי מצופה שתנסה לשנות את רוע הגזרה ואולי להיות זו שדואגת לבן שנגזר עליו להיות עבד לאחיו. רבקה תופסת צד עם בנה הצעיר כדי לקיים את התשובה שקיבלה ממי שמנהל את העולם. כדי שרב יעבד צעיר צריך האבא להעביר את ברכת הבן הממשיך לבן הצעיר ליעקב. כדי לקיים את הנבואה הזו היא מרשה לעצמה ליזום את התרמית שמרמה יעקב את יצחק אביו כדי לקבל את ברכתו.  בדיעבד מבין יצחק שכך צריך שיהיה והוא מברך את כל אחד מבניו בברכה הראויה להתקיים בו.
 
שנקבל כל אחד את הברכה והמשימה הראויה לנו בחיינו בעולם הזה ונדע לקיימה באהבה.