השבת מתחילים לקרוא בספר השני הוא ספר שמות, ספר שיש מכנים אותו גם "ספר הגאולה".
 
נשוב ונזכיר כי התורה , כך אנו מאמינים היא "תורה משמים". רוצה לומר שכשהיה משה על הר סיני פעמיים, ארבעים יום וארבעים לילה, שם ניתנה לו התורה כדי להורידה לעם ישראל. יש המכנים את התורה – "תורת משה".  מה שלא  כל כך ברור זה האם התורה הוכתבה למשה מילה במילה, או שהיושב במרומים סיפר לו את השתלשלות האירועים שקדמו למשה בזמן, ומשה כתב מה שהבין ומה שמצא לנכון להכניס לספר. יש כמובן להבדיל בין לוחות הברית שנכתבו על ידי הבורא לבין כל ספר התורה שלא נאמר על ידי מי הוא נכתב. מה ההשלכות אם משה הוא זה המנסח את הנוסח של הכתוב ? אם משה הוא המנסח, אזי צריך לברר מה ההדגשים שמשה מצא לנכון לכתוב ומדוע ומה רצה שנלמד מהכתוב.
נבחן את ראשית ספר שמות, שם מתחיל מלך מצרים החדש להטיל גזרות שיעבוד על בני ישראל שהוא כידוע הראשון המכנה אותם - עם ישראל.
 
וכך מתחיל ספר שמות:
 
 "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.  ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן.  ד דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.  ה וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.  ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.  ..
 
את תאור התפתחות בני ישראל לעם ישראל ייתכן שמשה שמע בהיותו בן בית בארמון של פרעה מלך מצרים:
 
ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם. 
ח וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  ט וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.    י הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ.  יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס.
יב וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
 
מה מצא משה,  או אולי פרעה ,  לתאר את בני ישראל כעם שפורה ומתרבה והופך להיות "עצום מאד מאד"   עד כדי שהוא מתואר כ – " רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ  " ?
 
כשאנחנו בניר גלים מעבירים סדנא על התפתחות האנטישמיות, אנחנו מראים קריקטורות שבהם השתמשו בימי הביניים וגם בימי עליית הנאצים. שם נראים יהודים המשתלטים על העולם ועל הכסף והזהב של העולם. את ההשראה כנראה קיבלו מפרעה, המתאר את עם ישראל בצורה מפלצתית ושטנית.  כדי לאחד את העם שלך או כדי להשכיח מהם את צרותיהם, מפנים אותם  אל השטן בדמות מי שעשה את עצמתו "ממנו" . גם ליצחק כשהיה בגרר אמרו- "עצמת ממנו" ולפני כן אמרו בניו של לבן ליעקב "מאשר לאבינו עשית את כל הרכוש".  פרעה מחלק את האנשים לעמים שונים, יש את המצרים ויש עם ישראל.  והוא ממשיך ומשתמש בכינוי הלא נחמד של המצרים לבני ישראל, הוא קורא להם עבריים. זוכרים שהמצרים לא אוכלים עם העבריים?  זוכרים את אשת פוטיפר אומרת- הביא לנו נער עברי ?. פסיכולוגיית הפרד ומשול עובדת על המוח של המצרים. המצרים גם זוכרים את יוסף, המשנה למלך, העברי שקנה אותם בימי הרעב.
 
 
 
  יג וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ.  יד וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל-עֲבֹדָה, בַּשָּׂדֶה--אֵת, כָּל-עֲבֹדָתָם, אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם, בְּפָרֶךְ.   טו וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.  טז וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה . יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים.  יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים.  יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ.  כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת;  וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד.  כא וַיְהִי, כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים.    כב וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן." 
 
בסוף, הרוע הפרעוני מגיע עד לרצח כל הבן הילוד.
 
על הרקע הזה צומח לו הילד הקטן שנמשה מהמים על ידי בת פרעה ובאופן אירוני או באופן ניסי גדל בבית פרעה.
 
זה משה שנמשה יהיה משה המושיע את ישראל מיד מצרים. ויאמינו בה' ובמשה עבדו.
 
ומאז ועד היום בכל אמצע חודש האביב אנו שבים ומספרים ביציאת מצרים.