אנחנו מתחילים את ספר שמות המוציא אותנו ממצרים.
 זו ההזדמנות לנסות להביט על האלוהים המוציא אותנו ממצרים ואולי לשאול , תרתי משמע, את השאלה: "היכן היה אלוהים בשואת בני ישראל במצרים" ?
 
בסוף ספר בראשית מודיע יוסף לאחיו בני ישראל :
 
" וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב." (סוף  ספר בראשית)
 
לא  ידוע עד כמה העביר יעקב לבניו ולכל יורדי מצרים את מה שאמר לו האלוהים:
 
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. ג וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם . ד אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ".
 
לא ברור גם, האם ולמי העביר אברהם את אשר נאמר לו במה שמכונה "ברית בין הבתרים":
 
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד הֵנָּה.  (בראשית טו)
 
על לוח הזמנים של ארבע מאות שנה ומיהו הדור הרביעי שישוב לארץ ישראל, נשברו הרבה קולמוסים ומקלדות ועוד נשוב לנסות לפצח או ללמוד את הדבר. והנה, בתוך זמן העבדות , פתאום אנו שומעים " וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת הָאֱלֹהִים"  . פתאום מגלים שיש במקום  
"יראת אלוהים".
 
" וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. טז וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל הָאָבְנָיִם:  אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה. יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת הַיְלָדִים. יח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת הַיְלָדִים. יט וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. כ וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד. כא וַיְהִי, כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים. כב וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת, תְּחַיּוּן." 
 
"יראת אלוהים"  כנראה כבר הגיעה סמוך לאזור מצרים, כמה מאות שנה קודם לכן:
 
"וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  ב וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת שָׂרָה.  ג וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל. ..   וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל דְּבַר אִשְׁתִּי." 
 
יעקב מתוודע לאלוהים בבית אל :
"וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.(בראשית כח)
 
יוסף, כשהורץ לפתור את חלומות פרעה, גם הוא יודע לומר : 
 
"וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר, בִּלְעָדָי:  אֱלֹהִים, יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה." 
 
לא ברור כמה זמן עבר משלטון  מלך מצרים שהטיל גזרות לפתחן של המיילדות ועד למותו. ימים רבים חלפו ובסוף הוא מת. מעניין שדווקא אחרי מותו , האלוהים שממנו יראו המיילדות אותו  אלהי אברהם יצחק ויעקב-ישראל, נזכר בבני ישראל.
 
" וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים, מִן הָעֲבֹדָה.  כד וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.  כה וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים. "
 
יתכן כי רצו לומר לנו , שמלך בשר ודם , מלך מצרים, סופו למות, לעומתו האלוהים אין לו ראשית ואין לו סוף והוא רואה ושומע וזוכר בריתו. אבל מה משמעות הפועל הרביעי וַיֵּדַע ?
ידיעה היא סוג של התחברות , כמו שאדם ידע את חוה. כנראה שהאלוהים רוצה להודיע לבני ישראל ואולי לעולם כולו, שהגיע הזמן לשוב להתחבר לבני ישראל, להוציא אותם ממצרים ולהחזירם לארץ שתקרא על שמם – ארץ ישראל.
 
זה ייקח עוד זמן של משא ומתן ו -עשר מכות ואחר כך יחול עיכוב של ארבעים שנה, אבל בסוף נגיע אל הארץ המובטחת אל המנוחה ואל הנחלה, לפחות עד לגלות הראשונה.
 
גם אם ארוכה הדרך לחרות ולהגשמת חלומות , רצונות והבטחות, צריך לשמור על חשיבה חיובית ולא לאבד תקווה לדבוק במטרה ולפעול להשגתה.