שבת פרשת שופטים התשעח 2018
דברים אלו נכתבים ממש עם ערוב היום של ה באלול, שלו היה רפנאל בינינו היום היינו מאחלים לו ברכות ליום הולדתו הל"ג. לו היה היינו מתקבצים בביתו ועוזרים לו לקרוא השבת את פרשת שופטים, כפי שנהג והספיק לעשות רק שבע שנים. כמנהגנו מאז, אשתדל למלא את מקומו גם השנה.
נכנסנו בתחילת השבוע לחדש אלול ומתחילתו , יהודים שהם צאצאים לגולי ארצות המכונים "ספרדים", התחילו לומר מה שמכונה "סליחות". יהודים יוצאי גלויות אירופה המכונים "אשכנזים", נוהגים להתחיל את מנהג הסליחות במוצאי שבת שבוע לפני ראש השנה. עד כאן לא חידשנו דבר.
מועד אמירת הסליחות וקטניות בפסח, אלו שני המנהגים הבולטים בהם יש שוני בין יהודים על רקע הגלות ממנה שבו לארץ אבותינו.
מה פשר "אמירת הסליחות" ? מתי התחיל המנהג הזה ומדוע ? מדוע יש הבדל במועד התחלת הסליחות בין יהודים רק על רקע גלות אבותינו ?
מה הן הסליחות
כך מצאתי שכתבו :
הסליחות הן תפילות מיוחדות הנאמרות בבית הכנסת בימי החול (בלבד) בחודש אלול ובעשרת הימים הראשונים של חודש תשרי. את הסליחות אומרים בשעות הלילה או בבוקר, לפני תפילת שחרית .
הסליחות כוללות קטעי תפילה, פסוקים ופיוטים העוסקים בבקשת סליחה על חטאים ובהבעת חרטה על התנהגות לא ראויה, והם כוללים בקשה לאלוהים לזכות ברחמיו ובסליחתו. בקשה זו לרחמים ולסליחה מבוססת על מידות הרחמים של ה', שאותן מזכיר המתפלל פעמים אחדות במהלך הסליחות על-פי הכתוב בספר שמות (פרק לד )
" ה', ה' אֵל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת.
נוצר (=שומר) חסד לאלפים, נושא (=סולח) עוון ופשע וחטאה…"
לאחר אמירת פסוקים אלה מבקש המתפלל: "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח [וסלחן] ורב חסד …".
המנהג להזכיר את מידות הרחמים של האֵל בסליחות הוא מנהג עתיק, המופיע כבר בתלמוד הבבלי (שנכתב לפני 1,500 שנה בערך. האמנם ?! ראו בהמשך). מאז תקופת התלמוד נוספו לסליחות פיוטים שונים העוסקים בהודאה בחטאים ובבקשת סליחה ורחמים. הפיוטים נכתבו בדרך כלל בחרוזים עם פזמון חוזר. פיוטים רבים מבוססים על שיטת האקרוסטיכון: האותיות הראשונות של כל שורה יוצרים צירוף בעל משמעות: אותיות הא"ב, שמו של מחבר הפיוט ועוד.
בסליחות מזכירים את זכויותיהם של אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב – ומבקשים שזכויות אלה יסייעו גם לנו, כצאצאיהם. יש גם קטעי סליחות המזכירים את הצרות והרדיפות של עם ישראל בתקופת הגלות, וכוללים בקשה לרחמים ולישועה.
בדורנו שהוא דור של שזקוק ומשתמש בטכניקות שונות של שיתוף, צורך בהתחברות ויצירת קהילות מגוונות מחד ואינדיבידואליות מאידך , דור שמחפש שורשים ותכנים רוחניים- מיסטיים , מנהג הסליחות עונה על צורך עמוק של חיבור לשורשים וביטוי אישי.
אווירת הסליחות של חודש אלול
בשנים האחרונות מתקיימים בלילות חודש אלול "סיורי סליחות" בשכונות העתיקות והדתיות של ערים כמו ירושלים וצפת. בחודש אלול בשעות הלילה אומרים בבתי הכנסת בשכונות אלו את הסליחות, והמטיילים באים לשמוע אותן ולספוג את האווירה המיוחדת של חודש אלול.
להלן קטעים המתארים זיכרונות מלילות הסליחות בירושלים העתיקה:
"כבר מתחילת חודש אלול עטה הרובע היהודי שבירושלים דמות שונה מזו שבשאר ימות השנה. משעה שתיים אחר חצות החלו הכול מתעוררים… השמשים הקישו במקלותיהם על דלתות ה 'חצרות', פונים בדברי שידול וידידות אל אלה שהיו נמים שנתם… לקום לסליחות. והיו שמשים אשר עמדו בפינות הסמטאות שבעיר העתיקה וקראו בקול רם: "ס-לי- ח-ו- ת!".
…מתוך בתי הכנסת הרבים בקעו קולותיהם של החזנים הנודעים… שאמרו את הסליחות בנעימה מתוקה… שהרנינה את לבות המתפללים… שכנינו המוסלמים שהכירו את מועדי ישראל וחגיו, ראו בחודש אלול מעין 'חודש רמדאן' שלהם, כלומר ימים של תפילות וחשבון הנפש. לפעמים חל חודש רמדאן בחודש אלול, ואז היו נפגשים יהודים ומוסלמים, לאחר חצות, בסמטאותיה האפלות של ירושלים. אלה הולכים לבתי הכנסיות לשם אמירת סליחות ואלה לתפילה במסגד עומר. כבוד ואחווה שררו בין שתי העדות אשר השכימו בעת ובעונה אחת לעבודת הבורא.
לימודינו בבתי הספר, בתי המדרש ובתלמוד-תורה נסתיימו בט"ו באלול ומיום זה ועד לאחר חג הסוכות היינו חופשיים לנפשנו. החוויה העמוקה ביותר שנפלה בחלקנו הייתה הקימה לסליחות… מי שלא קם לסליחות היה כילד שלא בגר כל צורכו. רבים היו הילדים שהתחננו לפני הוריהם להעירם לסליחות, כדי שלא יפגרו אחרי חבריהם…
- - - - -
אף על פי שתפילת הסליחות נמשכה זמן רב, לא הייתה כל סיבה לשעמום כלשהו. פיוט ופיוט וטעמו הערֵב… אך היו מהם גם פיוטים עצובים… לפעמים אחד מאתנו זכה באמירת הפיוטים הללו משום שחונן בקול ערֵב…
אנו מתקרבים לסיום הסליחות. השחר מפציע. מבעד לחלונותיו של בית הכנסת הקטן נשקפות אלינו פניהן של הפלאחיות הערביות… שהגיעו יחפות… העירה וסליהן על ראשן… תפילת הסליחות נסתיימה. לאחר הפסקה קצרה שבו כולם לבית הכנסת לתפילת הבוקר."
אווירה זו משתקפת גם בשירו של המשורר אברהם חלפי, "סתיו יהודי" (לחן: יוני רכטר, זמר: אריק איינשטיין(
"סתיו יהודי בארץ אבותי
שולח בי רמזי אלול.
- - - - -
אז יתקע בשופרות לפתוח שערי שמים.
ופנים יהודיות מן הגולה
באפרפר נוגה
ירחפו לפני אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה
בעומק עיניהן."
נוסח הסליחות על פי ...
בניגוד לאמור לעיל... כיוון שלא תקנו חכמים תקנה מפורשת לומר סליחות, ממילא אין לסליחות נוסח מסודר, וכל עדה הוסיפה תחינות ופיוטים משלה. מכל מקום ישנה מסגרת כללית שנוהגת בכל העדות.
האמת היא שלא כל כך חשוב אלו פיוטים נכנסו למנהג הסליחות. החשוב יותר בחשבון הנפש הוא לבחון את היחסים עם יתר בני האדם ובעיקר עם הקרובים לנו. אנחנו צריכים לומר לעצמנו, איך ומה אנחנו צריכים לשנות בדרכנו כדי לישר את ההדורים כדי שחיינו יהיו נעימים יותר ביחד.
