נטינו לחשוב שימי הסגרים כבר מאחורינו, אבל כנראה שעוד לפנינו ימים, שרב הנסתר על הגלוי והגלום בתוכם. רצינו בשבת האחרונה של התשף , כפי שאנחנו נוהגים לאחל "שתכלה שנה וקללותיה" וגם אם חרב מונחת על הצוואר, צריך תמיד להישאר עם תקווה בלב, למרות שמשבר הקורונה לא נראה שהולך להיגמר עד תום השנה הזו.
" אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל . י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
ההתייצבות בפני האלוהים היא מוחלטת וכוללת את "כל איש ישראל". ההתייצבות מתחילה מראשי הציבור מקבלי ההחלטות. מקבלי ההחלטות הם כנראה לא תמיד החכמים הגדולים, אחרת כיצד זה אחריהם מונים את "הזקנים"? הזקנים הם בדרך כלל חכמי הדור. החכמים בעלי הניסיון לא יכולים לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה, הם נושאים באחריות לא פחות ממי שמכהנים בפועל במשרות שעליהם מוטלת האחריות.
ומדוע אחריהם מוזכרים השוטרים, איזו אחריות רובצת עליהם ?
השוטרים אחראים על שמירת החוקים. השוטרים צריכים להיות לא פחות חכמים כשהם באים לאכוף את החוקים על העם. השוטרים לא יכולים לומר "אנו רק ממלאים פקודות" !
אחרי שמנו את מי שנושאים במשרות ומי שהאחריות עליהם, רק אז מונים את "כל איש ישראל" ומוסיפים עליהם גם את התלויים בהם – הטף, הנשים והגרים הגרים בתוך המחנה.
מעניין שכשרצו להראות שההתייצבות כוללת את כל המעמדות, השתמשו במונח, שהפך ברבות הימים לדימוי של השכבה הנמוכה בעם – "מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ ".
לא ברור האם בתקבולת התכוונו לסוף הפסוק הקודם, קרי הקבלה ל – " כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל". הווה אומר, כולל את כולם, או אולי ההקבלה היא לסוף החצי הראשון של אותו פסוק ל- " וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ" ? הווה אומר, שהתפקיד של הגרים היה "חוטבי עצים ושואבי מים" .
חיזוק לטענה שאלו הגרים, אנו מקבלים מסיפור הגבעונים שבאו במרמה ליהושע וסחטו ממנו ברית להותירם בחיים. כשהתבררה התרמית, החליטו זקני ישראל לעשותם "חוטבי עצים ושואבי מים", כשהכוונה היא לעשותם משרתים של עם ישראל.
אבל אולי אפשר לנסות לחשוב על משמעות המקצועות הללו שדווקא הם גויסו לדמות את כל ישראל.
מה עושה שואב מים ? הולך לשאוב ממקור מים שבדרך כלל מצויים מעל פני האדמה בנחלים באגמים ובמעיינות. (רק כשהמים בתוך האדמה צריך להשקיע מאמץ לחפור כדי להגיע אליהם)
ומה עושה חוטב העצים? בארץ ישראל כמעט ואין יערות עצים שניתן לכרות. עצים צריך לגדל לאורך שנים רבות עד שניתן לכרות ולהשתמש בעץ עצמו. אולי רצו לומר לנו שכשכוללים את כולם, אזי מדובר- באלו שמשקיעים הרבה משאבים ותכנון לטווח ארוך ועד אלו שלא משקיעים כמעט כלום. אולי התקבולת היא שראשי הציבור משולים לחוטבי העצים. ראשי הציבור והחכמים צריכים לדעת לתכנן לטווח ארוך ולדעת היכן להשקיע משאבים, שאת פירותיהם ניתן לממש רק אחרי שנים רבות.
עם מי ובשביל מי הברית הזאת ?
"לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם."
להבדיל, כשאנחנו נמצאים לפני כריתת ברית עם מדינה ערבית, צריכים ראשי המדינות להבין שהברית היא לא בין ראשי המדינות אלא בין העמים !
את הברית כורת האלוהים עם העם. העם הוא לא רק אוסף האנשים הנשים והטף, החיים בדור מסוים. הברית היא לאורך כל הדורות שהיו ואלו שעוד יהיו. רוצה לומר, הברית למען העם על כל חלקיו ועל כל דורותיו. וכל זאת, אם נעמוד בתנאים, הכל יהיה לטובתנו.
