תאריך ושעה
 


מונה:



פרשת משפטים שקלים  התשף 2020
 
השבוע בשבת מברכים את החודש הבא הוא חודש אדר ומשנכנס אדר מרבים בשמחה.
מדוע דווקא בחודש אדר מרבים בשמחה ? ומדוע אנו קוראים גם את הראשונה מבין "ארבע הפרשיות" פרשת שקלים ?
במבט ראשון נראה כי חג הפורים השמח הוא הסיבה לכך שכבר בראש החודש מתחילים להרבות בשמחה. השמחה בפורים היא מובנת, יען כי התרחש נס וגזר דין המוות להרוג ולאבד את כל היהודים התהפך וליהודים היה רוח והצלה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
 
ומה היה לפני שהמן הרשע עלה לגדולה בבית המלוכה של אחשוורוש הפרסי, האם גם אז משנכנס אדר התחילו בשמחה ?     חודש אדר הוא האחרון בחדשי השנה, שהרי בסופו על חדש ניסן נאמר "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". אם ניסן הוא הראשון, אזי אדר הוא האחרון. ומה עושים בחודש האחרון ?
בחדש האחרון עושים סיכום שנה ושמחים על השנה הטובה שהייתה לנו. מתוך הרווחים הנאים, שאני מקווה שהיו לכולם בשנה הזו, מפרישים שקלים לטובת הציבור. אני מקווה ששרי האוצר ימשיכו לשמור על כספי הציבור לטובת הציבור. מהכספים הללו בין היתר עשו את בדק הבית. רוצה לומר, גם כל אחד בביתו צריך להפריש כסף לטובת אחזקה ושיפוץ של ביתו, אחרת תהליך הבלאי הטבעי יהרוס הכל.
 

פרשת משפטים כשמה כן היא, מלאה בחוקים ולצידם גם העונש המושת על מי שעובר על החוקים הללו. נתייחס לחוקים הבאים :
"וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן, בִּפְלִלִים.  כג וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ.  כד עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.  כה כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה.  כו וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ--וְשִׁחֲתָהּ:  לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.  כז וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ, יַפִּיל--לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת שִׁנּוֹ"
 
ראשית נשים לב לפתיחה של חלק גדול מהחוקים במילת התנאי "וכי". רוצה לומר זה לא הכרח שמקרים כאלה יקרו. רצוי מאוד שלא יקרו. העונש המובא כאן מטרתו בעיקר למנוע ממקרה כזה לקרות. ורק אם זה כבר קורה, אזי יש להשית את העונש על המזיק. במקרה שלפנינו מדובר במריבה בין שני אנשים אשר תוך כדי המריבה ביניהם הם כבר לא שמים לב לסביבה שלהם וגורמים לאישה הרה ללידה מוקדמת.  לידה מוקדמת יכולה לעבור בשלום , או כהגדרת הכתוב " וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן". 
בימינו כל אירוע עם נפגעים מכונה "אסון" ונראה כהגזמה של המשפחה שאיבדה את יקירה. אבל לפי המתפרש מהכתוב וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ":  אסון הוא אכן כשגורמים למוות של נפש ואפילו כזו שעדיין לא יצאה מרחם אמה.  על הסוגיה כיצד ניתן לתת נפש תחת נפש, כבר עמדו בעבר וקבעו שמדובר בעצם בכופר נפש. מדובר בפיצוי של ערך האדם שמת. האם וכיצד  ניתן להעריך את שווי האדם ועוד את הנפש שטרם יצאה לאוויר העולם ?!  זו סוגיה לא פשוטה.   
הגיעו למסקנה שאין להרוג נפש של המזיק או של בני משפחתו בתמורה לנפש שהוא גרם למותה, שהרי מה יצא לנפגע ממותו של הפוגע, חוץ אולי מתחושת הנקם?   ועדיין אנחנו שומעים לא פעם ממשפחות של נהרגים בין אם בפיגועים ובין אם בתאונות, על הרצון לראות את הפוגע נענש אפילו במוות.
 
נראה שהפרשה עוסקת בחשבונות – אלו שבין אדם לחברו ובחשבונות לנושאים הפיזיים , לדברים הבסיסיים בחיינו, בדק הבית.
מריבה לעיתים רבות , היא תוצר של תחושות כעס או עלבון שהצטברו וברגע אחד מתפרצות לכדי עימות.  בדק הבית הוא מעשה של אחריות, אחריות אישית וגם אחריות ציבורית. בדק הבית שיכול להיות בית פיזי אבל גם משפחה , קבוצה בעבודה , בחברות. הבדיקה וההתייחסות לתוצאות הבדיקה  צופות  פני עתיד כדי לשפר את הקיים  ולחזקו, שימשיך לשרת אותנו היטב גם בעתיד.
שנשכיל לכלכל  את מעשינו  בעין טובה , בתבונה ובאחריות  ברמה  הבינאישית וברמה החומרית.  


לייבסיטי - בניית אתרים