תאריך ושעה
 


מונה:


פרשת מסעי כשמה כן היא. משה מפרט מה מסלול הנדודים במדבר מהיציאה ממצריים ועד ההגעה סמוך לכניסה לארץ ישראל.
מדוע היה צורך לפרט את כל המסלול ?  אלו כנראה ציוני דרך שבהם קרה משהו במהלך המסע ממצרים לארץ ישראל. למשל, המקומות בהם הייתה בעיה של מים שם נעשו ניסים ונבעו מים לכל עם ישראל. יש כמובן גם מקומות שלא ברור מה קרה בהם, אבל לא דלגו עליהם. וכמובן בסוף ציון מקום וזמן מותו של אהרון.
 
ואז, ממש לפני הכניסה לארץ כנען היא ארץ ישראל, מצווה ה' ציווי שבימינו לא נראה ממש הומאני, אבל בראייה היסטורית אולי הרבה יותר ברור :
 
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר.  נא דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן.  נב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.  נג וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.  נד וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ--אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה:  לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ.  נה וְאִם-לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם--וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם, לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם--עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.  נו וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם--אֶעֱשֶׂה לָכֶם." 
 
בעבר, במה שמכונה העולם הישן, כשהייתה מלחמה בין עמים, המנצח היה מחסל את המנוצחים או משעבד אותם, או מגלה אותם למקום אחר. השטח הכבוש היה לשטח משוחרר ואפשר היה ליישב בו את מי שחפצים.  אפילו במלחמת העולם השנייה, לפני 76 שנים, הגרמנים גרשו את הפולנים מאזור הגבול ביניהן ויישבו שם גרמנים.  בתום המלחמה הפולנים גרשו את המתיישבים הגרמנים והחזירו לשם פולנים.
 
בטרם הכניסה לארץ כנען , ה' מצווה לעשות טיהור תרבותי ולהשמיד את כל מה שאנחנו מכנים "העבודה הזרה". אבל יותר מכך, ה' מזהיר שאם נותיר מהם בארץ, מסיבה כלשהי , הם יהיו :
 
" לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם; וְצָרְרוּ אֶתְכֶם--עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ"
 
אם נביט אל מפת הארץ מטרם הקמת המדינה, נגלה ישובים ערביים רבים. במלחמה חלקם ברחו, חלקם עזבו עם הבטחה ממדינות ערב שאחרי שישחטו את היהודים במלחמה הם יוכלו לשוב לבתיהם, מה שהם מכנים עד היום  " זכות השיבה". חלקם הוברחו על ידי לוחמי ההגנה האצל והלחי שהפכו אחרי הקמת המדינה לצבא ההגנה לישראל. יש הטוענים שאנחנו מתמודדים עד היום עם צרות מבית וגם דרישות מחוץ, עקב העובדה שלא גרשנו, לא בתש"ח ולא במלחמת ששת הימים, את כל הערבים שהגיעו לארץ ישראל לפני הקמת המדינה, ואולי לפני תחילת הציונות, חזרה לארצות ערב.   עד היום הם עושים לנו צרות !
 
 
הראייה ההיסטורית המפוכחת שדורשת צעדים קיצוניים ובלתי הפיכים עומדת בסתירה לעקרונות הומאניים שמקובלים כיום בעולם הנאור. עקרונות אלו של- חרות , שוויון ואחווה (שהובילו בעבר את המהפכה הצרפתית), לא בהכרח עושים את עולמנו  טוב יותר עבור מיליוני אנשים שעדיין סובלים ממלחמות, רדיפות, רעב וטרור.
הניסיונות שלנו לחיות אתם בשלום ( על פי תפיסתנו ) עד כה , לא הועילו. בנושאי לאומיות אין היגיון או צדק אחד.  
 
שמה של הפרשה  הינו שם חסר  – מסעי ....מסעותיו של מי ?
ללא ניקוד , ניתן לקרוא גם – מסעי , המסע הפרטי שלי.
מסעותיו של עם ישראל  הינם מחד המסע הפרטי של כל אחד מאיתנו כבן העם הזה ומאידך נראה שאינם נגמרים, גם כאשר אנחנו יושבים ומיושבים על  אדמתנו.  
לכל אחד מאיתנו אחריות אישית בהתנהלות ה"מסעית" שלו. הדרך של כל אחד מאיתנו משפיעה על המסע הכללי.    


לייבסיטי - בניית אתרים