הרהורים לפרשת ויקרא התשף 2020
מקווים שבעת הזו מצבכם הבריאותי שפיר. צריך להמשיך להיות במצב רוח מרומם עם תקוה שגם המכה הזו תעבור ונשוב , אולי לא אותו דבר, אבל לחיים שגרתיים טובים.
השבת אנו מתחילים ספר חדש, ספר ויקרא.
אמש ביום חמישי ציינו בעצם את ראש השנה של עם ישראל כפי שכבר כתבנו בשבוע שעבר "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" .
בעוד שבוע, בי' בניסן, היינו אמורים לציין במעברות הירדן, ברוב עם, את אירוע כניסת עם ישראל לארץ ישראל. אבל בעת הזו, תחת מתקפת הקורונה, הכל בוטל ואנחנו הוכנסנו לתוך בתינו, אבל רק איש לביתו. גם את חג הפסח ובראשו ליל הסדר, נכון לעכשיו ועל פי הוראת השלטונות, נצטרך לסדר במסגרת המשפחתית המאוד מצומצמת. בעם ישראל אנחנו נוהגים לומר "שישועת ה' כהרף עין" ואולי עתה כשלפני שעה נבחר יו"ר כנסת חדש – בני גנץ, עם סימנים לממשלת חירום, יכול להיות שכבר בקרוב נראה את הקורונה יוצאת מחיינו ומסדר היום של העם והארץ ושל העולם בכלל.
אבל אי אפשר בימים אלו שלא לשאול את השאלה :
"בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ" (יונה).
נזכיר שאת ספר יונה נוהגים לקרוא כהפטרה במנחה של יום הכיפורים.
ואולי יותר נכון לשאול: "בשביל מה זה קרה וקורה לנו" ? ומה צריך לקרות כדי שהמגפה הזו תמוגר ותעבור מהעולם ?
בספר יונה כשהספינה נמצאת בסערה ועומדת להישבר ולטבוע, הפתרון שם זה להתפלל ולהפיל גורלות.
" וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר . ה וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם . ו וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד . ז וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה.."
לא קל לענות על השאלה בשל מה הרעה הזאת. יכול להיות שצריך לבחון, לפחות בינתיים, את התוצאות בעולם ובארצנו.
מדווחים לנו כל יום, כמעט כל היום, על מספר הנדבקים בארץ ובעולם. בעולם, כחצי מליון נפש. בארץ כשלושת אלפים. מספר הנפטרים בעולם מעל עשרים אלף, רובם בשלוש ארצות – סין, איטליה וספרד. בארץ ישראל, נכון לעכשיו, מניין- עשרה. כל נפטר מצער את משפחתו וחבריו, אבל קשה להתעלם מהעובדה שמרבית הנפטרים בכל העולם הם אנשים מגיל מאוד מתקדם וגם בארץ גיל רוב הנפטרים קרוב יותר למאה מאשר לששים.
בארץ, רוב האנשים מוגדרים "חולים במצב קל", שבימים כתיקונם, לו חשו בחום מלווה בשיעול, היו מקבלים מהרופאים תשובה : "זה וירוס ואין לו תרופה. תנוח ותשתה הרבה מים או תה" .
מספר החולים המוגדרים "קשים" והם מטופלים במכשירי הנשמה עומד נכון לעכשיו על – 46 . כמעט כולם על פי דיווחי משרד הבריאות - "בעלי בעיות רקע".
כיצד נראה העולם בימים אלו ?
ראשית מרבית המדינות נתקו את עצמן ממדינות אחרות. קשרי התעופה עדיין פועלים , בעיקר כדי להחזיר את האזרחים, כל אחד לארצו. הרחובות בארצות רבות שוממים. גם בארצנו "כיכר השוק ריקה" - החנויות הקניונים והשווקים שוממים, למעט אלו המוכרים מזון ותרופות.
כל המשפחות מכונסות כל אחת בביתה. הורים עושים שעות וימים יחד עם הצאצאים ואולי כך מכירים טוב יותר את הילדים, שבימים שהיו עד לפני הקורונה, בקושי היו פוגשים אותם.
בעת הזו לא שומעים את מנהיגי העולם מאיימים אלו על אלו בטילים או בעיצומים כלכליים. יצור קטנטן, שאפילו יש הטוענים שהוא לא מוגדר כבעל חיים, מצליח להשתיק, לגרום לכל מדינה להתכנס ולדאוג לעצמה ולתושביה ולהרתיע מנהיגים מלדבר על מלחמות בעולם. הוירוס הקטנטן, מצליח לשנות הרגלים ישנים וחדשים.
ואצלנו היהודים,מצד אחד, מתברר שאפשר להתפלל לבורא העולם, לאו דווקא בבתי כנסת ובמניין. מצד אחר, רואים כיצד יכולה להיות שבת בה הכל שובת והמשפחות מתכנסות יחד לסעודת השבת. ראינו גם משפחות שיוצאות לחצר ושרות יחד "שלום עליכם" כדי שגם הסבא והסבתא, הנצורים בקומה הרביעית, יחושו את קדושת השבת.
הטענה "אין לנוער מה לעשות , צריך לארגן להם הסעות למרכזי הבילוי" נראית קצת לא מהעולם הזה. כל מרכזי הבילוי סגורים והנוער כמו גם המבוגרים, מוצאים מה לעשות בתוך ביתם. בפן אחר, אחרי הרבה שנים, הרבנים התירו להתחתן בספירת העומר.
"ערבות הדדית" היא כבר לא נחלתם של חלקים מהאוכלוסייה. יש ערבות הדדית סבילה שלא להדביק את הזולת ויש ערבות הדדית פעילה, של קניות מחקלאים שהיו אמורים לשווק את תוצרתם לבתי מלון ומסעדות. יש שכנים טובים המחלקים מזון ומלבוש למשפחות שידן אינה משגת לרכוש לבד.
כן, והערב כאמור לעיל, אחרי שלוש מערכות בחירות בשנה, רואים באופק הקרוב ממשלת חרום לאומית.
האם בשביל הדברים האלו בא הנגיף הזה לעולם ?!
ומה יקרה בימים ובשנים של אחרי שהמגיפה תיעצר ותעלם ?
האם יהיו מקצועות שיעברו מהעולם?
האם הטיסות והטיולים ברחבי העלם יחזרו לאותו קצב כמו לפני, או שמא התזזיתיות של הטיולים בכלל והטיול אחרי הצבא בפרט, לא יהיו חובה ?
השבת, כשלא מרשים להתכנס במניין, כל אחד יקרא את פרשת השבוע במעמד המשפחתי בלבד. השבת פרשת ויקרא, הראשונה בספר ויקרא, כמו חלק גדול מהספר, עוסקת בתורת הקורבנות. משום מה, הנפטרים המיוחסים למחלת הקורונה, מכונים "קורבנות הקורונה".
בשביל מה ובשביל מי מקריבים קורבן ?
אמרו כבר הנביאים בשם האל שהוא לא זקוק לקורבנות:
לָמָּה־לִּ֤י רֹב־זִבְחֵיכֶם֙ יֹאמַ֣ר ה' שָׂבַ֛עְתִּי עֹל֥וֹת אֵילִ֖ים וְחֵ֣לֶב מְרִיאִ֑ים וְדַ֨ם פָּרִ֧ים וּכְבָשִׂ֛ים וְעַתּוּדִ֖ים לֹ֥א חָפָֽצְתּי: (ישעיהו פרק א פסוק יא )
גם לנו בני האדם, עידן הקרבת הקרבנות כנראה כבר לא יחזור.
אז מדוע לכנות את הנפטרים "קורבנות הקורונה" ?
לאלו המאמינים בהשגחה האלוהית, הכללית או הפרטית, מה ההסבר שלכם למה שנראה דילול אוכלוסין ובעיקר של האוכלוסייה המבוגרת ? ולאלו שאין להם אלוהים, מה ההסבר שלכם לאותו מצב ולאותה שאלה ?
כשהתפרץ האיידס, טענו שהעולם היה צריך תיקון להפקרות המינית ששררה בעולם.
מה באה הקורונה לתקן בעולם?
הפגיעה של הקורונה, כך מדווחים לנו , גורמת לבעיות בנשימה. אולי, בחבל וואן בסין ובחבל לומברדיה באיטליה בהם המגיפה הפילה הכי הרבה חללים, יש משהו באוויר הפוגע במערכת הנשימה ? אולי, השילוב של הנגיף, עם מערכת נשימה שהייתה כבר זמן רב תחת אויר מזוהם , היא זו שמביאה לתמותה מוגברת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת ?
יש הרבה חומר למחשבה על מה ולמה באה לעולם המגפה הזו.
השאלות, כמו תמיד, טובות מהתשובות. ולמרות זאת, אנחנו לא פטורים מלנסות להשיב, ואתם מוזמנים להציע תשובות טובות לשאלה בשל מה ולשם מה באה הרעה הזאת ?
ואולי הרעה באה לעורר לעשות טובה.
