פרשת השבוע פרשת ויקהל ויחד איתה מתחילים את ארבעת הפרשיות עד לפני פסח כשהראשונה היא פרשת שקלים. בעצם היה צריך לקרוא לה פרשת חצאי השקלים, יען כי כל אחד מביא מחצית השקל. אבל זה בדיוק מה שהופך שני בני זוג לשקל שלם ולשלמות בכלל.
פרשת ויקהל היא מעין תמונת ראי של פרשות תרומה ותצוה. הפרשה מתחילה בתזכורת שקיבל משה בסוף כל המפרט הטכני של חומרי התרומה לבנין המשכן וכליו. התזכורת על מה שכבר עמדנו עליה בשבוע שעבר- עם כל הכבוד לבניית המשכן, יש ששת ימי המלאכה ויש שבת .
"וַיַּקְהֵ֣ל משֶׁ֗ה אֶת כָּל עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשׂ֥ת אֹתָֽם
ב שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת:
ג לֹֽא ־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת": (פרק לה)
נשווה את הדברים שאומר משה על השבת לדברים שציוה ה' בפרק ל"א:
ראשית , כל ההקדמה הזו, שנאמרה ע"י ה' , לא מופיעה בדברי משה:
" וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יג וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר,
אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ: כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם. יד וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ".
שנית , גם החלק המסכם שאומר ה' ואנו היום אומרים אותו בקידוש של שבת, לא מופיע בדברי משה:
טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם. יז בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם: כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
שלישית, משה מוסיף מה שלא נאמר לו :
ג לֹֽא־תְבַֽעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֽשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת":
משה מתחיל ואומר :
ב שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה כָּל הָֽעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: (לה)
זה הציווי המקביל לציווי האלוהי עם שינויים, לכאורה, קלים:
טו שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. (לא)
האם יש משמעות לשינויים שמשה עושה ואם כן, מה פשרם ?
השינוי הראשון הוא שה' אומר : שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ יֵעָשֶׂה מְלָאכָה.
ומשה משנה ואומר : שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּֽעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒
האם משה מתכוון שהמלאכה תיעשה מעצמה או שאולי יש כאן טעות במסורה בניקוד, והיה צריך לכתוב תיעשה בפתח? כלומר תיעשה בעתיד .
אפשרות נוספת – האם מלאכה היא זכר או נקבה – יעשה או תיעשה ? המלאכה נעשית או מתבצעת ולא בלשון זכר. העתיד הצפוי לאדם הראשון – בזיעת אפך תאכל לחם, כלומר – עליך, על האדם לבצע את המלאכה היומיומית, המלאכה של היצירה שממשיכה להתבצע על ידי האנושות שנדרשת ואמורה להיות בעשייה מתמדת להמשך פיתוח היצירה האלוקית של העולם. יש שותפות מתמשכת בין האדם לקב"ה ויש חלוקה ברורה של אחריות והנחיות ברורות כיצד צריך ונכון להתנהל בעולם שתחילתו ביצירה שמימית והמשכו בעשייה ארצית מתמדת פרט ליום אחד , אחד חלקי שבע , שבו יש הזדמנות ואפשרות לחיבור בין האדם ואלוקיו .
השינוי הבא נראה יותר משמעותי. ה' אומר :. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה
משה משנה ואומר : וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִֽהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַֽיהֹוָ֑ה
כאשר משה מדבר אל העם הוא מודיע להם בשם ה' שקדושת השבת היא עבורכם עבור עם ישראל והיא נובעת ממה שאמר ועשה ה' .
" כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת, כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם".
מי שמקדש את השבת הוא זה שמקדש את עם ישראל והשבת היא האות לדורות. ואכן השבת מתקיימת מאז ששת ימי הבריאה ובכל העולם מונים שבעה ימים בשבוע והשביעי הוא קודש.
