ראוי אפוא , לסיכום ספר בראשית , בפרשת ויחי, לעסוק דווקא במותם של יעקב ובנו יוסף.
כך נפתחת הפרשה:
וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵי יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה:
וכך היא מסתיימת ומסיימת את ספר בראשית :
וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּֽחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּֽאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם:
כשיוסף עומד לפני פרעה הוא בן 30 שנה. כשיעקב יורד מצרימה אחרי שבע שנות שבע ושנתיים רעב, יוסף בן 39 שנים ויעקב בן 130 שנה. מכאן שיוסף נולד, יעקב היה בן 91 שנים. מכאן שכשיעקב נפטר בגיל 147 שנים יוסף היה בן 56 שנה. (ההפרש ביניהם 91). יוסף נפטר בן 110 זאת אומרת שהוא חי במצרים עוד 54 שנים אחרי מות יעקב אביו.
כבר שאלנו בעבר, מדוע יעקב ובניו , בלי יוסף או עם יוסף , לא עולים חזרה לארץ כנען, אז כבר אפשר היה לקרוא לה ארץ ישראל, עם תום שנות הרעב כלומר אחרי חמש שנים ?
יעקב היה אז בן 135 שנה ויוסף היה בן 44 שנים.
יכלו יעקב ויוסף להתייצב בפני פרעה, להודות לו על אירוח של חמש שנים, אפילו , בלי להעליב אותו, להציע לשלם לו עבור הכלכלה שיוסף כלכל אותם, ולהיפרד לשלום. אם רצה, יכל היה לספר לו שגם הסבא שלו – אברהם, כשהיה רעב בארץ כנען, ירד מצרימה. נכון שעם הפרעה ההוא , עם הסיפור הלא נעים של הצגת הסבתא שלו – שרה כאחות אברהם , זה הסתיים בשליחת אברהם חזרה לארץ כנען :
וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא: יט לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ: כ וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה אֲנָשִׁים וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ... וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וְלוֹט עִמּוֹ הַנֶּגְבָּה: ב וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב (בראשית לך-לך)
ואם בחייו של יעקב , יוסף ואחיו לא חוזרים לארץ ישראל, הרי היתה להם הזדמנות לעלות כשיעקב מת ועל פי מצוותו הם עלו לקברו במערת המכפלה.
"וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּֽשַּׁק לֽוֹ: ב וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת עֲבָדָיו֙ אֶת הָרֹ֣פְאִ֔ים לַֽחֲנֹ֖ט אֶת אָבִ֑יו וַיַּֽחַנְט֥וּ הָרֹֽפְאִ֖ים אֶת יִשְׂרָאֵֽל: ג וַיִּמְלְאוּ לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַֽחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם: ד} וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר: ה אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִי֘ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה: ו וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת אָבִ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ: ז} וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל-עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ מִצְרָֽיִם: ח וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָֽזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גּֽשֶׁן: ט וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם רֶ֖כֶב גַּם פָּֽרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּֽחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד: י וַיָּבֹ֜אוּ עַד גֹּ֣רֶן הָֽאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים . יא וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַֽעֲנִ֜י אֶת הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֨רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן: יב וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם . יג} וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת הַשָּׂדֶ֜ה לַֽאֲחֻזַּת קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַֽחִתִּ֖י עַל פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא: יד וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֨יְמָה֙ הוּא וְאֶחָ֔יו וְכָל הָֽעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת אָבִ֑יו אַֽחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת אָבִֽיו:"
מדוע , 12 שנה אחרי תום הרעב, יוסף מתחייב לחזור למצרים אחרי קבורת יעקב בארץ ישראל ? ואם יוסף מאוד רוצה או צריך לחזור לתפקידו בממשל פרעה, מדוע האחים לא לוקחים איתם את המשפחות והרכוש ונשארים בארץ ישראל בתום ההלוויה ?
לא רק שהאחים לא נשארים בארץ ישראל , הם חוזרים מצרימה עם חרדות מפני מה שיכל לעשות להם יוסף . יתרה מזאת הם גם מספרים ליוסף סיפור שאולי זה מה שיעקב אמר להם טרם מותו או שהם המציאו אותו מפני פחדם לנקמת יוסף.
"וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי יוֹסֵף֙ כִּי מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ טז וַיְצַוּ֕וּ אֶל יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר: יז כֹּה תֹֽאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּֽי רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו: יח וַיֵּֽלְכוּ֙ גַּם אֶחָ֔יו וַֽיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּוּ לְךָ֖ לַֽעֲבָדִֽים:"
מה משיב להם יוסף ומה הוא מהדהד ומארמז להם כשהוא אומר ?
"וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי"
יוסף מהדהד את מה שאמר יעקב לרחל כשזו באה אליו בתלונות שאין לה בנים.
"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: ב } וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן"
אלהים הוא זה שזוכר ומחליט:
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ . כג וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי: כד וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהֹוָה לִי בֵּן אַחֵר: כה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי"
אני נולדתי, מזכיר יוסף, כשאלוהים זכר את אימי. וכשאני נולדתי אבא יעקב הבין שצריך לחזור לארץ ישראל. אז תזכרו, גם אחרי מותי, שצריך לחזור גם מכאן לארץ ישראל.
"וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל אֶחָ֔יו אָֽנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶֽעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַֽעֲקֹֽב: כה וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַֽעֲלִתֶ֥ם אֶת עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה: "
