פרשת ואתחנן התשף 2020
 
ט' באב ומנהגי האבלות של שלושת השבועות האחרונים כבר מאחורינו ומעתה תחלנה שבועות הנחמה. אמנם, לא בכל דבר יש נחמה אבל בכל מקרה צריך למצוא בכל דבר את החלק הטוב והיפה ולא להישאר באווירת  נכאים. את החורבן משקמים על ידי בניין וצמיחה.
 
ולפרשת ואתחנן
 
אחרי שמשה מבין שלא יעזור לו לבקש ולהתחנן כדי להיכנס בכל זאת אל הארץ, הוא מתפנה למשימה האחרונה שלו והיא ללמד את בני ישראל את החוקים והמשפטים:
 
" רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  ו וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה.  ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו.  ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם...
 
מה היתרון של עם ישראל על פני יתר העמים ?
 
מה עושה את העם הזה לעם חכם, לגוי גדול ?
 
המעלה היתרה היא של החוקים, יען כי קיבלנו אותם כהוראות הפעלה על ידי היצרן – "כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו" אלו הוראות שלפעמים צריך להביט על המקיימים אותם מהצד כדי לראות ולהבין שאלו –
 
"חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם"
 
העם הזה מתנהל על פי חוקים של צדק חברתי .
 
זה מזכיר את הסיפור על  הכתוב בעיתונים.  בעיתונים של עם ישראל כותבים על כל הרע והמכוער בחברה הישראלית.  בעיתוני העולם מדברים על היהודים החכמים שמקבלים הרבה פרסי נובל. היהודים העשירים שידעו לנצל הזדמנויות ולהתעשר. על היהודים החכמים שמשתלטים על העולם !!!
 
...  וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן, תַּחַת הָהָר; וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ, עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם--חֹשֶׁךְ, עָנָן וַעֲרָפֶל.  יב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֲלֵיכֶם, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:  קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.  יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ, אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת--עֲשֶׂרֶת, הַדְּבָרִים; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.  יד וְאֹתִי צִוָּה יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לְלַמֵּד אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:  לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  
 
 
משה מזכיר לעם ישראל שהחובה שהוטלה עליו היא ללמד את החוקים והמשפטים. הוא שב ואומר זאת ומבקש מהעם לא להתבלבל,  משה מלמד את הדברים ששמע העם ישירות מפי הגבורה. תמונה אמנם לא יכלו לראות אבל את הקולות שמעו היטב.  שמעו כ"כ טוב עד כדי שיכלו לראות את הקולות, כלומר יכלו לראות בעיניהם את משמעות הדברים שנאמרו מתוך האש, במה שמכונה מעמד הר סיני. 
 
ויחד עם הראייה של הדברים, תזכרו את המראות ואל תנסו ליצור מהתמונה שנראתה בעיני רוחכם, שום דבר מוחשי. ואל תנסו לשוות למקור האלוהי שום צורה, לא מן החי ולא מגרמי השמיים.
 
 
...  וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם:  כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.   טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן--וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל, תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל:  תַּבְנִית זָכָר, אוֹ נְקֵבָה .  יז תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם.   יח תַּבְנִית, כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה; תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.   יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם--אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים, תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם."
 
יש קושי לתפוס את האלוהות כשאין לו לא גוף ולא צורה, ושום תמונה לא תוכל לתאר אותו. היינו מצפים לנסות ולהבין את מהותו על פי תוצאות מעשיו, אבל גם את הדברים הנעשים בעולם לא תמיד אנחנו מסוגלים להבין. ההתבוננות לוקחת לפעמים שנות דור. היו זמנים שחשבו שהארץ היא פלטה וזמנים שחלקים ממנה הם פלנטה אחרת, שמי שלא היה שם לא יוכל להבין. בעבור הזמן הבינו שהכדור הוא עגול ושמתוך האפר צומח משהו חדש וטוב, שמאפשר להתגבר על מה שנשרף והותיר חור שחור.
 
שנדע לראות את הטוב בכל דבר
 ואם יש רוע בעולם, צריך להשתדל ולעשות בשמחה לתיקונו.