פרשת האזינו התשפא 2020 שבת תשובה
שבת ראשונה של השנה החדשה ואחרונה בספר דברים לפני סיום הספר בשמחת תורה.
אנו מקווים שבמשפחתנו, בארץ ובכל קצווי העולם, השנה המשונה הזו החלה למרות הכל בטוב.
השבת אנו מסוגרים איש איש בביתו ומבקשים מאיתנו להקשיב , להאזין.
הפנייה היא : הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי":
אבל ברור לנו שהכוונה היא שאנחנו נקשיב ונשמע מה שיש למשה לומר לנו בצורת שירה.
ומה יש למשה לומר ?
משה מבקש לומר אמירה שיש עימה לקחים לחיים:
" יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב"
האמירה הזו צריכה להיות ערבה לאוזן המקשיבה ולכן היא נאמרת בסוג של ליטוף כמו ירידת גשם. מדובר בגשם וטל היורדים בצורות שונות. לאחד זה נראה כמו מטר ולאחר כמו טל.
אבל מה שחשוב הוא המסר המרכזי :
"כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְישָׁ֖ר הֽוּא ."
אנחנו נדרשים ללמוד ולהידמות לאל. לפעול בשלמות בתמימות, בצדק וביושר.
מסר נוסף שמשה מנחיל לעם ישראל, הוא החשיבות בלימוד וידיעת ההיסטוריה העולמית, מאז בריאת העולם :
" זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ"
ההיסטוריה לא נלמדת בשיעורי היסטוריה. ההיסטוריה נלמדת כמסורת העוברת בין הדורות מזקני המשפחה, קרי דור הסבים והסבתות, אל הבן שלהם שהוא האב של הדור העכשווי.
זו הסיבה שההיסטוריה המשפחתית חייבת להיות שגורה על פיו ובזיכרונו של כל אדם. כשיושבים הילד, הנער או הזוגות הצעירים, בחגים ובשבתות יחד עם הדורות הקודמים, הם שומעים מפיהם
את קורות המשפחה, העם והעולם.
כשהמסורת עוברת מדור לדור, אתה לומד ויודע על חלוקת העולם לעמים וארצות
ועל ההבטחה לתת לנו את הארץ שלנו.
"בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ] כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ "
את מילוי ההבטחה הזו מלווה האל במבט מלמעלה ,בהגנה על עם ישראל
ובהבטחת העושר הכלכלי:
"כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ:
יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר: חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר "
משה מזהיר את עם ישראל מהטבע האנושי.
שכשטוב לך אתה מתחיל להאמין שהכל קורה בגללך.
היהירות, הגאווה והשיכרון מההצלחה והטוב שיש לאדם, מעבירים אותו על דעתו
והוא שוכח מהיכן הגיע כל העושר הזה.
"וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ: יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם: צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלֲלֶֽךָ:"
ואם המסר בצורה הלירית לא הובן על ידי עם ישראל, משה מסביר להם גם בשפה פשוטה:
"וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן: וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת: כִּ֠י לֹא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ:
כשמנהיג מדבר אל עמו הוא חייב לדבר בשפה ברורה לכל חלקי העם.
יש כאלו המבינים בשפה גבוה ובשירה ויש כאלה שצריכים הסבר מפורט בשפה פשוטה.
יש כאלה שצריכים להוריד עליהם מטר ויש כאלה שצריכים מקלחת דקה ונעימה כמו טל
או כמו ממטרה.
אנחנו מקווים שאנחנו מצליחים להעביר אליכם את תולדות עמנו ומשפחתנו, כך שהרצף ההיסטורי והחיבור לעם ולארץ נהיר לכם.
מתוך ההבנה של התהליכים ההיסטוריים ודאי תוכלו להסיק את המסקנות שעליכם
מוטלת האחריות להמשיך את השושלת ולהעבירה גם לצאצאיכם לדורות הבאים.
