פרשת כי תבוא התשעט 2019

 
אחד הדברים המרכזיים בפרשת כי תבוא הוא הטקס, שלכאורה נראה מוזר, אותו  מצווה משה לבני ישראל לערוך  על שני הרים – עיבל וגריזים :
 
" וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָעָם לֵאמֹר:  שָׁמֹר, אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  ב וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.  ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ.  ד וְהָיָה, בְּעָבְרְכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת-הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, בְּהַר עֵיבָל; וְשַׂדְתָּ אוֹתָם, בַּשִּׂיד.  ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא-תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל.  ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה, אֶת-מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  ח וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב.     ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הַסְכֵּת וּשְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.  י וְשָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְעָשִׂיתָ אֶת-מִצְוֺתָו וְאֶת-חֻקָּיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.     יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הָעָם, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.  יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת-הָעָם, עַל-הַר גְּרִזִים, בְּעָבְרְכֶם, אֶת-הַיַּרְדֵּן:  שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.  יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל-הַקְּלָלָה, בְּהַר עֵיבָל:  רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר, וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי .  יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם, וְאָמְרוּ אֶל-כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל--קוֹל רָם. " 
 
מה הביא את משה לחלק את השבטים חלק על הר הברכה וחלק על הר הקללה ? ולפי אלו שיקולים הוא מחליט מי על הר עיבל ומי על הר גריזים ?
 
להיות על הר הברכה זו ודאי ברכה. משה שלא כמו יעקב מונה את שמעון ולוי בתחילת רשימת השבטים שיהיו על הר הברכה.  בעצם על הר הברכה נמנים, למעט ראובן , ארבעת הבנים הבאים של לאה ושני הבנים של רחל. על הר הקללה נמנים ראובן, שכנראה איבד את עמדת ההנהגה בסיפור יוסף וגם בסיפור בלהה והיתר הם בני השפחות וזבולון.  זבולון הוא אחרון בניה של לאה שכנראה נולד כאח תאום של דינה.  יתכן שההריון הזה לא היה צריך לבוא לעולם כפי שהפרשנים והדרשנים סיפרו על הולדת דינה.  אבל יכול להתפרש גם שבני השפחות לא היו צריכים לבוא לעולם יען כי רחל לא הייתה צריכה לתת ליעקב את בלהה וודאי שנתינת זילפה ליעקב הייתה מיותרת לחלוטין.
 
במבחן ההיסטוריה נותרו רק יהודה, שכנראה בקרבו נבלעו שמעון ובנימין, והלויים. אפילו אפרים ומנשה, בניו של יוסף, נעלמו.
 
לפני שבועיים סיירנו על הרכס שממול להרי עיבל וגריזים. סיירנו בהר כביר ושמענו מפי בני קצובר את סיפור חשיפת המזבח שעל הר עיבל על ידי הארכיאולוג  פרופסור אדם זרטל.  זרטל שהלך לעולמו  בשנים האחרונות, היה חבר קיבוץ של השומר הצעיר וחלק מאותם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שעבורם אין הוכחה לקיום הכתוב בתורה. זרטל וקצובר "יצאו מהקופסא" וחיפשו את המזבח על הר עיבל. משום מה עד אז חיפשו אותו על הר גריזים או על הר עיבל בחלקו הדרומי.  לפני שנתיים סיירנו גם על הר עיבל וראינו את שרידי המזבח. על המזבח, כך על פי ספרו של זרטל וסיפורו של בני קצובר, נמצאו עצמות בעלי חיים. הם נשלחו לבדיקת מעבדה ונמצא שכולן של  בהמות טהורות בערך בגיל שנה. הדבר תואם את הקורבנות שהוקרבו על המזבח בעת שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל .
 
בניית המזבח בפועל, מתוארת בספר יהושע (פרק ח):
 "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן, נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' כַּגֵּר כָּאֶזְרָח, חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל  כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' לְבָרֵךְ אֶת הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה. וְאַחֲרֵי כֵן קָרָא אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, כְּכָל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. לֹא הָיָה דָבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֲשֶׁר לֹא קָרָא יְהוֹשֻׁעַ נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַגֵּר הַהֹלֵךְ בְּקִרְבָּם."
 
למרגלות הר כביר זורם ואדי פארעה או בשמו העברי – נחל תרצה.  הנחל זורם ממערב למזרח ונשפך לירדן. בני ישראל עשו את הדרך ההפוכה ממזרח למערב "דרך מבוא השמש".
 
מי שנזקק להסבר  או הוכחה, הרי זה אימות לכניסת בני ישראל לארץ ישראל על פי תורת ישראל.