פרשת בהר ושיתוף הפעולה בין עשירי ישראל ובין רבני ישראל.
תורת ישראל הביאה לעולם בכלל ובפרשת בהר בפרט, לא מעט חוקים כלכליים חברתיים, שנועדו לשמור שלא יווצרו פערים בין עשירים לעניים.
מטבע הדברים יש אנשים שיודעים לכלכל את מעשיהם טוב יותר ויש כאלו שנאלצים למכור את נכסיהם כדי להמשיך ולהתקיים.
התורה מצווה על חלוקת הנחלות בין כל בני ישראל הנכנסים לארץ ישראל. משם ואילך היא גם דואגת שהאדמה הזו לא תימכר לזרים ואם היא נמכרת הרי שפעם בחמישים שנה היא חוזרת לבעליה או לצאצאיו. כך יכולים גם בני הפחות מוצלחים בעסקי נדלן ומסחר להתחיל מחדש מעמדת זינוק שווה.
החלת החוקים הללו יכולה להתקיים כשעם ישראל שולט בארצנו והממשל הישראלי על כל חלקי הארץ יכול לממש את החוקים האלו.
יתרה מכך, אפילו ישראלי שירד לגולה, עדיין עומדת לו הזכות לקבל את החלק והנחלה שלו בתנאי שישוב לארץ. ראה נעמי השבה משדה מואב.
צר לי לומר , וזה ישמע לא נחמד, אבל דווקא רבני ישראל עיוותו את החוקים הללו !!
הלוואה ושמיטת כספים -
הלוואה נועדה לעזרה בין איש לאחיו. מלכתחילה העזרה הזו צריכה להינתן ללא ריבית. במקום לקיים את הכתוב, עיקרו את האמור והמציאו חוק עוקף – היתר עסקה !
ואם הגיעה שנת השמיטה ואין למי שנזקק להלוואה כסף להחזיר, המציאו עוקף – פרוזבול !!
שנת השמיטה בשדה נועדה בין היתר למנוחה לאדמה והן לעובד האדמה. היא נועדה גם ללמד את האדם לצבור לו עודפים מכל שנה לטובת שנת השמיטה או חלילה לשנים פחות טובות.
באו הרבנים והמציאו עוקף – מכירת אדמת המולדת לנוכרים ! וגם אם זה רק פיקטיבי – יש בכך הוספת חטא על פשע !
האם אפשר בימינו לקיים את החוקים החברתיים הללו ? ... אפשר !
כדי לרכך את המכה לעשירים, שנת היובל , ניתן לבצע שני חצאי יובל :
כל 25 שנה, העשירים שרכושם והונם יהיה מעל עשרה מליון שח, ייפרדו ממחצית רכושם והונם לטובת קופה נפרדת מתקציב המדינה. הכסף הזה יחולק בין כל אזרחי המדינה. אין ספק שהוא יהיה מנוע צמיחה למשק.
