פרשת אמור עוסקת בין היתר במועדים.
 
מפסח סופרים שבעה שבועות ואז מגיעים לחג השבועות:
 
" וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  י דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת-קְצִירָהּ--וַהֲבֵאתֶם אֶת-עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם, אֶל-הַכֹּהֵן.  יא וְהֵנִיף אֶת-הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה, לִרְצֹנְכֶם; מִמָּחֳרַת, הַשַּׁבָּת, יְנִיפֶנּוּ, הַכֹּהֵן...   טו וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.  טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה.   ...     כא וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל-מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם."(פרק כג)
 
 
החיבור המשמעותי עם הכניסה לארץ הוא החיבור לאדמה. העבודות החקלאיות – ונטעתם כל עץ מאכל, וקצרתם את קצירה, הן השילוב בין הרוח  והחומר שמטמיע את אהבת הארץ וההיקשרות אליה כבית וכמולדת. ל"ג בעומר, שאותו נציין  השבוע, לכאורה עומד בסתירה כי הוא מתאפיין דווקא בשריפת עצים.
 
 ל"ג בעומר הפך עם השנים להיות גם הוא סוג של חג. לפחות במערכת החינוך זה יום חופש. אולי דווקא השנה עם החזרה מהקורונה ללימודים, יבטלו את החופש, אחרי שביטלו את מסורת הדלקת המדורות ושריפת העצים.
 
היכן, מתי ומדוע מדליקים מדורות בלג בעומר ?
 
כולם מכירים את הסברא שבל"ג בעומר פסקה המגיפה שהפילה 24 אלף חללים מתלמידי רבי עקיבא.  אין ממש אסמכתא לדבר וזה לא מופיע לא בגמרא ולא בשום מקור אחר. המנהג הזה של יום שמחה בל"ג בעומר מופיע לראשונה בצרפת במאה ה – 12 .
 
"ואך מנהג בצרפת ופרובינצא לכנוס מל"ג בעומר ואילך. ושמעתי בשם ר׳ זרחיה הלוי ז"ל מגירונדא שמצא כתוב בספר ישן הבא מספרד שמתו מפסח ועד פרוס העצרת..."
 
יש הטוענים כי בעצם תלמידי רבי עקיבא היו לוחמיו של בר כוכבא במרד ברומאים ונפלו במלחמה. העצמה למרד הזה, העניקו ראשי הציונות בתחילת המאה ה – 20. כחלק מעיצוב היהודי החדש, חיפשו גיבורים להלל ולשבח. הדמויות היו: יהודה המכבי בראשות המכבים החשמונאים שלחמו והצליחו להקים מחדש את המדינה היהודית. הדמות השנייה, כמודל להערצה, הייתה בר כוכבא, שבעידודו של רבי עקיבא עמדו יחד בראש הלוחמים שמרדו ברומאים.  נזכיר את רבי עקיבא ומנהיגים נוספים המוזכרים בהגדה של פסח "שהיו מסובין בבני ברק".  יש הטוענים כי שם תוכנן ואורגן המרד.
 
אז מה לעלייה למירון ולמדורות הנוהגות ביום הזה ?
 
יש הטוענים כי זה יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי. מסופר כי ביום פטירתו דלקה אש גדולה בביתו. יש הטוענים כי זה יום הולדתו ויום פטירתו (כפי שיום פטירתו ומותו של משה הם באותו יום בז' באדר).
 
ויש מי שהתנגד להפוך את היום הזה ליום חג. המפורסם שבהם הוא הרב משה שרייבר הידוע כ – "החת"ם סופר, " שכתב: "אין לקבוע מועד שלא נעשה בו נס ולא הוזכר בש"ס ובפוסקים בשום מקום... לעשותו יום שמחה והדלקה... לא ידעתי אם רשאים לעשות כן."
במהלך משבר הקורונה כשמנהיגינו ביטלו הכל ובין היתר אסרו לקיים חתונות עוד לפני הפסח, התירו הרבנים הראשיים "להתחתן אפילו בספירת העומר".  הם לא שיערו אז שבספירת העומר עדיין יהיה אסור להתקהל אפילו כדי להתחתן !!!
אבל אפשר אולי לראות בפסיקה הזו, פתח להיגמל ממנהגי האבלות בספירת העומר ולהחזיר את ימי הספירה כימי שמחה כפי שהם מופיעים בין חגי פסח ושבועות.