תאריך ושעה
 


מונה:

איחוד שני חלקי ירושלים או איחוד שניחלקי ארץ ישראל ?

מאז הכרזתהעצמאות ה' באייר התש"ח ( 1948) ובמשך 19 שנה הייתה ארץ ישראל ובתוכה ירושליםמחולקות: החלק המערבי של הארץ ושל העיר היה בידי ישראל ואילו החלק המזרחי של הארץ,כולל ירושלים העתיקה, היה בשליטת ירדן . בין שני חלקי הארץ הפרידה גדר ובין שניחלקי העיר הפרידה חומה גבוהה, ובה עמדות של הלגיונרים, חיילי צבא ירדן. במקומותשבהם לא הייתה חומה - היו שטחי הפקר ובהם מוקשים וגדרות תיל.

ביום השלישי שלמלחמת ששת הימים, הרמטכ"ל, יצחק רבין העריך ש- "שעון החול הפוליטי… החללהתרוקן". וזאת על רקע ההחלטה של מועצת הביטחון להורות על הפסקת אש בכל גזרותהמלחמה. ביום רביעי כ"חבחודש אייר תשכ"ז - 1967, שהיה היום השלישי למלחמת ששת הימים, לפנות בוקר,נתן שר הביטחון משה דיין, את ההוראה "לכבוש את ירושלים העתיקה במהירות האפשרית".בעקבות הוראת הממשלה חיילי צה"ל כבשו את ירושלים המזרחית,ובכך הביאו לאיחודה מחדש של העיר המחולקת. חיילי חטיבתהצנחנים, בפיקודו של מוטה גור, פרצו לעיר העתיקה, דרך שער האריות ובשעה 10.00 בבוקר הודיע מוטה גור במכשיר הקשר:"הר הבית בידינו,כל הכוחות חדל אש."


כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת הימים החליטה הכנסת על איחודירושלים, ובמסגרת זו קבעה את החוק והמשפט הישראלי בכל חלקי העיר והכריזה על חופשדת ופולחן במקומות הקדושים לבני כל הדתות - יהודים, נוצרים ומוסלמים.  לקראת יום השנה למלחמת ששתהימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח - 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"חבאייר כיום ירושלים - יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטוריהמיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות.

חלפו עוד 30 שנהובשנת תשנ"ח - 1998, בזמן ממשלת נתניהו הראשונה, נחקק "חוק יום ירושלים" ובו נכתב בין היתר כלהלן: "הכנסת מכריזה בזהעל יום כ"ח באייר כעל יום ירושלים שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם"יום ירושלים"...   שר החינוךרשאי לקבוע פעילויות חינוכיות שייוחדו ליום ירושלים... ראשהממשלה מוסמך להורות על קיום עצרת מרכזית לפתיחת יום ירושלים... ראשהממשלה רשאי לקבוע סמלים ליום ירושלים ולהסדיר את השימוש בהם."

חלפו עוד 15 שנה ובשבוע האחרון הסירה ממשלת נתניהו מעל סדר יומה אתהצעת החוק של חברי כנסת של הליכוד, להחלת החוק הישראלי על הישובים היהודים ביהודהושומרון. וזאת יש לזכור שמייסדי תנועת הליכוד חברי תנועת החרות חרתו על דגלם ושרושנים רבות "שתי גדות לירדן זו שלנו זו גם כן".

נחזור לימים טרם הכרזת המדינה, עת מפעיליםנציגי האו"ם ונשיא ארה"ב, לחץ כבד על דוד בן גוריון כדי שזה לא יכריז עלהקמת המדינה. מצטטים בשמו של נשיא ארה"ב דאז – טרומן, שאמר "אם תכריז עלמדינה, הצבאות הסדירים של מדינות ערב יאכלו אתכם תוך זמן קצר". מבחינתהמספרים וכלי הנשק ברור היה שלצבאות ערב יש נשק רב ולישראל, שעד ההכרזה אסר השלטוןהבריטי להחזיק נשק, בקושי היה נשק שהוסתר בסליקים של המחתרות.  הטעות של טרומן הייתה בחוסר הבנה את הפער העצוםברוחם של הלוחמים בשני הצדדים. ללוחמים המצרים כפי שבא לידי ביטוי בקרבות יד מרדכיוכמוהם ללוחמים הסורים בקרבות משמר העמק, לא היה שום מניע ולא הייתה שום רוח קרבלנהל מלחמה מול היהודים בארץ ישראל. המפקדים הסורים והמצרים הלכו מאחורי חייליהםתוך שהם מפנים את כידוניהם לגב חייליהם כדי שאלה לא ייסוגו אחור. לעומתם, הלוחמיםהעבריים הותיקים ואלו שמקרוב באו מהגולה הדוויה, היו חדורי רוח לחימה להקים ולהגןעל המולדת. כידוע דוד בן גוריון הכריז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היאמדינת ישראל". אבל בהכרזת המדינה כפי שנכתב במגילת העצמאות לא נכתב ובןגוריון לא קרא ולא הגדיר מה הם גבולות המדינה היהודית.  המועצה הזמנית – קרי הממשלה הזמנית ובראשה בןגוריון, לא קיבלה את גבולות תוכנית החלוקה. הממשלה הזמנית הותירה את שאלת הגבולותפתוחה בכוונת מכוון.  גם בתום מלחמתהעצמאות שנמשכה אל תוך שנת 1949 לא הייתה הסכמה והכרה בגבולות המדינה אלא נקבעו רק"קווי שביתת הנשק".  ההסכמים,זאת יש לזכור, נחתמו מול המדינות הסובבות את ישראל  ותוך כדי נסיגה ישראלית משטחי – מצרים, לבנון,סוריה וירדן.  ודאי שמתם לב לעובדה שלאהייתה שום מדינה ושום ישות מה שמכנים היום "פלסטינאית". ההסכם על קווישביתת הנשק במזרח נוהל מול ממלכת ירדן. הירדנים, יש לזכור, דרשו את נסיגת ישראל בין היתר מהערים לוד ורמלה, שנכבשוב - 1948 וכן מכל האזור עליו שוכנת היום העיר מודיעין. הם גם תבעו אזורים נרחביםבנגב.

פגשתי השבוע הרמטכ"ל לשעבר –גבי אשכנזי, שאמר לי "אנחנו היינו עושים "מבחני פחד" מי ילך בלילהלחלקה ב' ויסגור את המים. גדלתי בישוב ספר - במושב חגור !" .  מושב חגור יחד עם קיבוץ חורשים ומושב ירחיביושבים מעט צפונית לצומת קסם מערבית לכביש 6 שם היו השדות. מסביב להם מצוייםהישובים הערביים – ג'לגוליה, כפר ברא, כפר קאסם, חבלה וקלקיליה. אחרי 1967 נבנולאורך מה שקרוי הקו הירוק, אולי במטרה למחוק אותו, הישובים אורנית, נירית, מתןוקצת יותר מזרחה אלפי מנשה.

מדוע אפוא מיהרה ממשלת מלחמת ששתהימים בראשות מפלגת פועלי ישראל, להחיל את החוק הישראלי על ירושלים אבל לא עשתהזאת לכל חלקי ארץ ישראל ?  מדוע מצאה ממשלתהליכוד הראשונה בראשות בגין ב - 1977, צורך להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן(מה שלא מנע ממשלת רבין וממשלת נתניהו לנהל משא ומתן לירידה מהגולן ע"פ דבריאורי שגיא) אבל לא על יהודה ושומרון?  וכיצד מתיישבת האידיאולוגיה הליכודית, שהושמעהברמה כל עוד היה הליכוד באופוזיציה, של "שתי גדות לירדן" או לפחות הכתובבמצע הליכוד שבין הים לירדן לא תוקם שום מדינה נוספת זולת מדינת ישראל, איך כל זהמתיישב עם נאום בר אילן של "שתי מדינות לשני עמים"?!

הלוגיקה ואולי החזון של בן גוריוןהיו לקחת את מה שנותנים בתכנית החלוקה ולהביט אל פני העתיד בתקווה להגדיל את שטחהמדינה היהודית בארץ ישראל לכל חלקי ארץ ישראל. המדיניות של אנשי החרות והליכודובעיקר של שלושת ראשי הממשלה שיצאו מתוכה – שרון אולמרט וגם נתניהו, התחילו בשתיגדות לירדן ומובילים לחלוקה מחודשת של הארץ בקווי ,1967 הוא הקו הירוק, זכרונו לאלברכה.

אז מה לנו כי נלין על כך שרוב הציבורבקושי מכיר בחוק "יום איחוד ירושלים" ?


 

לייבסיטי - בניית אתרים