תאריך ושעה
 


מונה:

פרשת תצוה פרשת זכור התשעח 2018

השבת אנו קוראים פרשת תצוה יחד עם השנייה מארבעת הפרשיות, פרשת זכור.
בהמשך לפרשת תרומה מהשבוע שעבר, אז  התחלנו להתבונן בתוכניות ההנדסיות של בניין המשכן, השבוע ננסה להבין משהו מאחד מבגדי אהרן הכהן – האפוד ועליו החשן.

כך מורה היושב במרומים למשה לעשותו:
וְעָשׂוּ, אֶת-הָאֵפֹד:  זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב .  ז שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת, יִהְיֶה-לּוֹ אֶל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר .  ח וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו, כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה:  זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר .   ט וְלָקַחְתָּ, אֶת-שְׁתֵּי אַבְנֵי-שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.   י שִׁשָּׁה, מִשְּׁמֹתָם, עַל, הָאֶבֶן הָאֶחָת; וְאֶת-שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים, עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם.  יא מַעֲשֵׂה חָרַשׁ, אֶבֶן--פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל-שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב, תַּעֲשֶׂה אֹתָם.   יב וְשַׂמְתָּ אֶת-שְׁתֵּי הָאֲבָנִים, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה, עַל-שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן." (כח, ח- יב)

... וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב--כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.   טז רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.   יז וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר, הָאֶחָד.  יח וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם.   יט וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה .  כ וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה; מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ, בְּמִלּוּאֹתָם.   כא וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל-שְׁמֹתָם; פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל-שְׁמוֹ, תִּהְיֶיןָ, לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.  (שם טו –כא)
 
בפועל את התרומה של אבני השהם מביאים הנשיאים :
וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים:  לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן."  (שמות לה, כז)
 
ועכשו, כמעט בסוף מעשה המשכן וכליו ולקראת סוף הספר, עוברים לביצוע בפועל של האפוד והחשן :
"וַיַּעֲשׂוּ אֶת-אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם, עַל-שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.   ז וַיָּשֶׂם אֹתָם, עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה. 
ח וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד:  זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.   ט רָבוּעַ הָיָה כָּפוּל, עָשׂוּ אֶת-הַחֹשֶׁן זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ, כָּפוּל.   י וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר, הָאֶחָד.   יא  וְהַטּוּר, הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר, וְיָהֲלֹם .  יב וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה .  יג וְהַטּוּר, הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם, וְיָשְׁפֵה:  מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב, בְּמִלֻּאֹתָם.  יד וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם:  פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ, לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט."  (שמות לט)

שימו לב לאבנים על שמות בני ישראל. האבנים האלו היו צריכות להיות מסודרות לשבטי ישראל " כְּתוֹלְדֹתָם"  חשבתי שכאן יבואו שמות השבטים ואולי יבהירו מה היה סדר ההולדה של השבטים.  הסדר המופיע בספר בראשית לא מבהיר את גיל  בני ישראל יען כי מדובר בארבע אימהות היולדות חלק מילדיהן במקביל.

לא זו בלבד שלא החכמנו בדבר אלא שהפרשנים חלוקים בעניין איך היו האבנים מסודרות ועל איזה אבן היה שם של איזה שבט. וזו אף זו, ה"חזקוני" מנסה לברר כיצד רש"י סידר את האבנים והשמות ומתברר שהסידור של הטורים כפי שמופיע בפרשנותו, מסודר כשורות ולא כטורים.
מבדיקת המתאם בין הטורים והשבטים בחשן לבין סדר החניה סביב המשכן, לא נמצא הסבר ופתרון ואין התאמה. סדר התנועה והחניה ערוך סביב המשכן כשבראש המחנות עומדים ראובן ועמו שמעון ומנשה, יהודה ועמו יששכר וזבולון, מנשה ועמו אפרים ובנימין צאצאי רחל ודן ועמו אשר ונפתלי.
ובעצם מה זה חשוב באיזה סדר עומדים סביב המשכן ? ומה חשוב איזה אבן על שם איזה שבט על החושן   ?

חשוב שתהיה התאמה וחשוב שנבין את הרצון והצורך לסדר את האבנים והשבטים. האפוד והחושן שימשו גם כדרך תקשורת אל היושב במרומים, וגם השפה הזו של האורות על אבני החושן , לא פוצחה. ואולי באו לומר לנו את הדבר שאנחנו מאוד לא אוהבים לשמוע – לא כל דבר, אנחנו צריכים ומסוגלים להבין. אבל צריך להמשיך ולחקור ולדרוש תשובות גם אם הן לא תמיד ברורות וזמינות ברגע זה. כפי שענה ה' למשה "עוד תראה".
שנראה ונבין יותר את העבר ולאורו נלך מההווה אל העתיד.



לייבסיטי - בניית אתרים