תאריך ושעה
 


מונה:



ערב שבת פרשת שמות התשעח לראשונה 2018

השבוע אנחנו פותחים ספר חדש, ספר הגאולה וההיווצרות של עם ישראל מתוך השעבוד.  

הסנה שאיננו אוכל, מצליח לגרות את משה להגיע ולבחון את הנס המתרחש בשריפה הזו. משה לא יודע שבעצם הוא זה שממשיך להיבחן על ידי המנהל הכללי של העולם הזה, האם הוא ראוי ונכון  לצאת לשליחות להוציא את בני ישראל ממצרים.  למרות שעל פניו משה לא היה מוכן ליטול עליו את המשימה, הוא מתרצה ויוצא לכיוון מצרים. אחרי המפגש עם אהרן אחיו, ואחרי המפגש עם זקני ישראל בא המפגש עם פרעה מלך מצרים. התגובה והתוצאה של המפגש עם פרעה לא מתחילה כל כך טוב :

" וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, תַּפְרִיעוּ אֶת-הָעָם מִמַּעֲשָׂיו; לְכוּ, לְסִבְלֹתֵיכֶם .     ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ; וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם, מִסִּבְלֹתָם .  ו וַיְצַו פַּרְעֹה, בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם, וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר . ז לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:  הֵם, יֵלְכוּ, וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם, תֶּבֶן .  ח וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ:  כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.   ט תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, וְיַעֲשׂוּ בָהּ; וְאַל יִשְׁעוּ, בְּדִבְרֵי שָׁקֶר י  וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם, וְשֹׁטְרָיו, וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם, לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה, אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן .יא אַתֶּם, לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן, מֵאֲשֶׁר, תִּמְצָאוּ:  כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם, דָּבָר.  יב וַיָּפֶץ הָעָם, בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם, לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ, לַתֶּבֶן.  יג וְהַנֹּגְשִׂים, אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן.   יד וַיֻּכּוּ, שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם, נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר:  מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן, כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל, גַּם הַיּוֹם טו וַיָּבֹאוּ, שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה, לֵאמֹר:  לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה, לַעֲבָדֶיךָ.   טז תֶּבֶן, אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ, עֲשׂוּ; וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים, וְחָטָאת עַמֶּךָ.   יז וַיֹּאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים; עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים, נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה.   יח וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא-יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנוּ יט וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר:  לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם, מֵאֵת פַּרְעֹה .  כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ."  (ה , ד-כא)

בשבוע שאחרי עשרה בטבת ומהעיסוק במורשת השואה, קשה שלא לראות עד כמה אויבי עם ישראל בקיאים במסורת ישראל ועושים בכך שימוש אכזרי. מלך מצרים בונה מערכת שליטה המורכבת מרבדים כדי ליצור לחץ מצד אחד וכדי להרחיק אותו מהעינויים שעוברים העבדים בשכבה התחתונה מהצד הנוסף.

למלך מצרים יש שוטרים מצריים, מתחתיהם הנוגשים המצריים, מתחתיהם השוטרים העבריים ומתחתיהם עם העבדים העבריים – עם בני ישראל.
 
הגרמנים בנו מערכת דומה המבוססת על אותו רעיון הן בגטאות והן במחנות.  הגרמנים כובשים את פולין. לגרמניה יש צבא כובש ויש גסטאפו נוגש.  בכל ארץ ועיר כבושים יש מערכת שלטון מקומית הכוללת ראש עיר ומועצת עיר ויש כמובן שוטרים מקומיים. את היהודים מכניסים לגטאות וממנים מתוכם מועצת יהודים – יודנראט, ובראשו ראש היודנראט. למועצת היהודים מקימים משטרה יהודית שהיא הממונה על ביצוע ההוראות שנוחתות מלמעלה וה – "אונטרמנש" קרי תת האדם , העבדים צריכים לבצע את פקודות השליט האכזר. את הבכירים ואת השליט, כמובן שאין עם העבדים יכול לראות.
גם במחנות המוות, ידעו הגרמנים לשלוט ולרצוח עם מעט גרמנים ועם הרבה עוזרים.

את מחנה  טרבלינקה ניהלו כמה עשרות בודדות של גרמנים.  מתחתיהם היו כמאה ועשרים שומרים אוקראינים ועוזריהם. מתחתיהם היו כמה מאות עובדים יהודים שנבחרו כבעלי מלאכה. והמערכת הדי קטנה הזו , הוציאה לפועל את הרצח של כתשע מאות אלף בני אדם כמעט כולם יהודים.
 
גם במחנות המוות , כמו מיידנק ובירקנאו, שם היו כאלה שנבחרו שלא להישלח מידית לתאי המוות, מינו הגרמנים "קאפו" יהודי שיהיה הנוגש שמעל  לאחראי היהודי על הבלוק וזה ידאג שדיירי הבלוק היהודים – העבדים, יבצעו את כל מה שהגרמנים פוקדים לעשות.
 
את הפריצה לגטו וורשה עושים הגרמנים ולא במקרה "בליל הסדר". כנראה חשבו שכך ילכדו את כולם בבתים תוך כדי שהם מספרים ביציאת מצרים.  גם המצרים של הדור האחרון פתחו במלחמה בצהרי "יום הכיפורים". גם הם חשבו שיתפסו אותנו לא מוכנים , צמאים ורעבים בבתי הכנסת.  בדיעבד התברר שהיה זה היום שהכי קל לגייס בו מילואים.
 
שאלות רבות נשאלו על המהלכים הללו , הן בגלות מצרים והן בגולת אירופה של הימים הנוראים במלחמת העולם השנייה. אבל הראשון ששואל את היושב במרומים , הוא משה :
"...וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי.  כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ".
 
 כשמשה בא אל השולח , הוא שואל שאלה  "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה" שיכולה להיות מכוונת לרוע שהושת על עם ישראל בעקבות השליחה של משה אל פרעה. והיא יכולה להיות מכוונת  לעצם הורדת עם ישראל למצרים. זו השאלה שהיה, צריך אברהם לשאול כשנמסרה לו ההודעה :
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה". ובתרגום לשפתו של משה "למה הרעתה לעם היהודי בשואה" ?
שזו בעצם המקבילה לשאלה שרבים שואלים בדור האחרון "היכן היה אלוהים בשואה"?
 
אמנם  לאברהם נאמר מיד בהמשך "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". אמירה זו  דומה לאמירה שאמנם לא נאמרה, אבל אולי משתמעת : "אני אביא עליכם שואה בה יענו וירצחו חלק גדול מכם, ואחר כך תצאו מהגולה ותקימו מדינה עצמאית בארץ ישראל".  
וכיצד עונה היושב במרומים למשה על שאלתו ?
"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.
 
רוצה לומר , ראשית-  אל תשאל למה בקמץ אלא למה בשווא מתחת ללמד. ושנית - בניו של ישראל נאחזו במצרים ולא רצו לצאת. כך גם בגלות האחרונה. היהודים לא יצאו מהגולה ועלו לארץ ישראל, אלא היה צורך ש – "יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".
 
שנדע להעריך את ארצנו ואת היותנו עם החי בה חופשי משעבוד זרים ולא נרצה להשתקע בארצות ניכר. שנלמד מהניסיון ההיסטורי המשותף לעמנו : לעולם שם בגולה, גם אם בהתחלה יקבלו אותנו באופן זמני, בסופו של דבר, לא ירצו אותנו.

 



לייבסיטי - בניית אתרים