תאריך ושעה
 


מונה:


בשבוע שעבר עסקנו בשמות בכלל ובשמות הנשיאים בפרט. השבוע שוב יש לנו שמות. אומנם, לא מצוין שהם נשיאים אבל כתוב שהם  "כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. "…  הם גם שונים משמות הנשיאים שהקריבו את הקרבנות ונסעו בראש המחנות.

"שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.  ג וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי יְהוָה:  כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. … 
ד וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם:  לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר .  ה לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי.  ו לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.   ז לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף.   ח לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן .  ט לְמַטֵּה בִנְיָמִן, פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא .  י לְמַטֵּה זְבוּלֻן, גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי.   יא לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה--גַּדִּי, בֶּן-סוּסִי.   יב לְמַטֵּה דָן, עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי .  יג לְמַטֵּה אָשֵׁר, סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל .  יד לְמַטֵּה נַפְתָּלִי, נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי.  טו לְמַטֵּה גָד, גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי.   טז אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ .  יז וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן..."

להלן שמות הנשיאים שבשבוע שעבר ננקב שמם בנסיעה במדבר ולידם השמות החדשים :
יְהוּדָה,   נַחְשׁוֹן, בֶּן-עַמִּינָדָב.  ועתה   כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.  
בְּנֵי יִשָּׂשכָר:  נְתַנְאֵל, בֶּן-צוּעָר.          יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף.  
בְּנֵי זְבוּלֻן:    אֱלִיאָב, בֶּן-חֵלֹן.             גַּדִּיאֵל בֶּן-סוֹדִי.  
רְאוּבֵן       אֱלִיצוּר, בֶּן-שְׁדֵיאוּר.         שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר
בְּנֵי שִׁמְעוֹן:  שְׁלֻמִיאֵל, בֶּן-צוּרִישַׁדָּי.    שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי
בְנֵי-גָד:        אֶלְיָסָף, בֶּן-דְּעוּאֵל.         גְּאוּאֵל בֶּן-מָכִי.  
בְנֵי-אֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע, בֶּן-עַמִּיהוּד.       הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן .  
בְּנֵי מְנַשֶּׁה:  גַּמְלִיאֵל, בֶּן-פְּדָהצוּר.      לְמַטֵּה יוֹסֵף, לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי, בֶּן-סוּסִי
בְּנֵי בִנְיָמִן:    אֲבִידָן, בֶּן-גִּדְעוֹנִי.           פַּלְטִי בֶּן-רָפוּא .  
בְנֵי-דָן        אֲחִיעֶזֶר, בֶּן-עַמִּישַׁדָּי.      עַמִּיאֵל בֶּן-גְּמַלִּי .  
בְּנֵי אָשֵׁר:    פַּגְעִיאֵל, בֶּן-עָכְרָן.            סְתוּר בֶּן-מִיכָאֵל .  
בְּנֵי נַפְתָּלִי:  אֲחִירַע, בֶּן-עֵינָן.                נַחְבִּי בֶּן-וָפְסִי
 
סדר השמות שונה ועל פניו נראה שאין קשר בין שמות הנשיאים לשמות "ראשי בני ישראל". נראה שאלו אינם אותם אנשים.
מעניין שכשמשה מתאר את אותו אירוע בסוף ימיו בספר דברים, הוא לא נוקב בשמות האנשים. שלא לדבר על עצם שליחתם, שעל פי משה בספר דברים, זה היה רעיון טוב של בני ישראל. בפרשתנו זה מוצג כהוראה מגבוה :
"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.  כג וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.  כד וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ.  כה וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ; וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר, וַיֹּאמְרוּ, טוֹבָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ.  כו וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  ...   לד וַיִּשְׁמַע יְהוָה, אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.  לה אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה--אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם.   לו זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה." 
היחיד ששמו נכתב גם בספר דברים הוא גם היחיד שנכנס לארץ – כלב בן יפונה.

מה ראה סבו של כלב לקרוא לאבי כלב – יפונה ? 
(אני מקווה שהרעיונות של פינוי אנשים וישובים לא נזרע עוד במצרים ) 
ויפונה מדוע קרא לבנו כלב? נראה כי צפה וציפה שבנו יהיה כמו הלב של המשלחת ואולי גם הלב הפועם בקרב עם ישראל, בנסותו לשכנעם כן להיכנס לארץ.

נבחן בקצרה את מדרש השמות האפשרי של אותם אנשים:
בשבט יששכר מצאו להנציח את יוסף וזה קרא לבנו יגאל בתקווה לגאולה ממצרים.
בשבט זבולון סבו של גדיאל נתן לבנו את השם סודי. כנראה שנולד כסוד או שיועד לשמור סוד. והוא נתן לבנו את השם גדיאל, כנראה ציפה למזל טוב מהאל.

בשבט ראובן האב והבן נשמעים כמו מדיבר שמירת השבת – שמור וזכור – שמוע בן זכור.
בשבט שמעון ניתן השם חורי, אולי כדי להזכיר שתחילה יצאו אבותינו מחרן. הבן שנולד נקרא- שפט אולי על שם משפחת שופטים או כי יועד לשבט על כס המשפט.

גאואל בן מכי משבט בני גד מרמז גם הוא על הכמיהה לגאולה.
מי היה נון אביו של יהושע ומדוע נקרא כך ,לא ממש מקבל משמעות. אבל בנו הושע  כמו משה הוא מלשון ישועה . הם המנהיגים המושיעים את ישראל. משה עוד מתקן כאן את שמו ומוסיף להושע יוד ומתקבל יהושע. רוצה לומר ישועת ה'.
גדי בן סוסי בשבט מנשה נשמע כמו הרצון לרכב על או אל המזל .

בשבט בנימין נולד רפוא שכמו רפנאל, או שנולד עם צורך לרפואה או ביקשו רפואה למישהו אחר. וכשנולד לרפוא בן הוא קרא לו פלטי, כמו ביקש מקלט ומפלט.

בשבט בני דן נולד בן שאביו ואימו ראו בו גמול על מעשיהם וקראו לו גמלי. וכשנולד בן לגמלי הוא רצה לחבר בין עם ישראל לאלוהינו וקרא לבנו עמיאל. הצמדת העם לשם ילוד נודעה בעת שעם ישראל ציפה לגאולה ולכינון מדינה אז ניתנו השמות : עמידרור, עמיחי, בן-עמי ועוד.
בשבט אשר כנראה שנולד למיכאל צאצא בסתר והוא קרא לו סתור.

וכך אולי גם בשבט נפתלי עת ופסי ואשתו קראו לרך הנולד נחבי , כמו שהחביאו את משה.
אמנם יחלפו עוד קרוב לארבעים שנה עד הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל, אבל כבר כאן סומן המנהיג הבא – יהושע .


לייבסיטי - בניית אתרים