תאריך ושעה
 


מונה:


השבת פרשת שופטים – "פרשת הבר-מצווה" של רפנאל, כמנהגנו , מאז שהוא קורא את "אנכי אנכי הוא מנחמכם" מן ההפטרה, אי שם בגנזי מרומים, נקרא אנחנו כאן את הפרשה .

פרשת שופטים, עוסקת בענייני  מלחמה ושלום.

כ כִּי־תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֶיךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא מֵהֶם; כִּי־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ 2 וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל־הַמִּלְחָמָה; וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל־הָעָם׃ 3 וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבֵיכֶם; אַל־יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תַּחְפְּזוּ וְאַל־תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם׃ 4 כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם; לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם־אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם׃ 5 וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל־הָעָם לֵאמֹר, מִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת־חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ׃ 6 וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ׃ 7 וּמִי־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה׃


מדוע צריך לפנות ולפנות מתוך היוצאים למלחמה את שלושת סוגי הלוחמים הללו ?

מי שמצוי בתהליך של בניית בית חדש . מי שמצוי בתהליך של בניית פרנסתו, במקרה הזה של חברה חקלאית, בטרם יזמור את הפרי המותר לאכילה ו/או שתיית יין. ומי שארש אישה שגם היא תהליך של בניית בית, וטרם השלים ועשה בה מעשה "לקוחים". טרם לקח אותה אל תוך ביתו. 
נראה הדבר כי הלוחמים הללו , טרודים במחשבה על השלמת שלושת הדברים הבסיסיים שבונים את משפחתם. הבית , הפרנסה והקמת המשפחה. מי שטרוד בעניינים הללו , לא יכול לצאת למלחמה ולבצע את משימתו כראוי. ולכן לוחמים אלו ראוי להם שישלימו את משימת בניית ביתם על כל מרכיביו ורק אחר כך יהיו פנויים למלחמות.

בימים אלו , עת "מלחמת צוק איתן" נכנסת להפסקת האש מספר לא זכור... והמלחמה לא הוכרעה עד תום, ברור לכל שבמוקדם או מאוחר האש תתלקח שוב. במלחמת יום כיפור הייתי בכיתה י"ב , פחות משנה טרם הגיוס הצפוי. אמרו לי אז זקני הדור "אל תדאג עוד יהיו לך מלחמות" !!  ואכן לצערי גם לבני עוד היו מלחמות שכאמור לא רואים את סופן.

... אבל בנוסף לטרודי המחשבות שנמנו לעיל, יש עוד סוג אחד של לוחמים , הנדרשים לשוב לביתם.  ואין המדובר באלו הנהרגים באהלה של תורה, המכונים  "יראי שמיים". מדובר ב...

8 וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם, וְאָמְרוּ, מִי־הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; וְלֹא יִמַּס אֶת־לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ׃ 9 וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל־הָעָם; וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם׃ (פרק כ')

הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, עליו לא נאמר "פֶּן־יָמוּת בַּמִּלְחָמָה" !  שלושת הראשונים שדעתם מצויה במקום אחר עלולים למות במלחמה מחוסר זהירות של עצמם. הירא ורך הלבב , יכול לגרום לנזק כללי למוטיבציה של הלוחמים ואולי אף עד למרד כדי לא לצאת למלחמה. לוחמים שלא מאמינים בצדקת הדרך , ניזקם כנראה, גדול מתועלתם ולכן ילכו וישובו לביתם. ואין הכוונה שיצאו לרחובות ויפגינו נגד המלחמה.
 
אחרי שעסקה התורה באופן ההכנה של הלוחמים לצאת למלחמה, עדיין יש לדרג המדיני, מלאכה מדינית לנסות ולמנוע את הצורך לצאת לקרב.

   ס    10 כִּי־תִקְרַב אֶל־עִיר, לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ; וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם׃ 11 וְהָיָה אִם־שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, וּפָתְחָה לָךְ; וְהָיָה כָּל־הָעָם הַנִּמְצָא־בָהּ, יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ׃ 12 וְאִם־לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ, וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה; וְצַרְתָּ עָלֶיהָ׃ 13 וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ; וְהִכִּיתָ אֶת־כָּל־זְכוּרָהּ לְפִי־חָרֶב׃ 14 רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל־שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ; וְאָכַלְתָּ אֶת־שְׁלַל אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ׃ 15 כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל־הֶעָרִים, הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד; אֲשֶׁר לֹא־מֵעָרֵי הַגּוֹיִם־הָאֵלֶּה הֵנָּה׃ 16 רַק, מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; לֹא תְחַיֶּה כָּל־נְשָׁמָה׃ 17 כִּי־הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ׃ 18 לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא־יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם, אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם; וַחֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃    ס    19 כִּי־תָצוּר אֶל־עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא־תַשְׁחִית אֶת־עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת; כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר׃ 20 רַק עֵץ אֲשֶׁר־תֵּדַע, כִּי־לֹא־עֵץ מַאֲכָל הוּא, אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר, עַל־הָעִיר אֲשֶׁר־הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ׃  (פרק כ')
 
יש למדינאים משימה לא פשוטה למנוע מלחמות. ויחד עם זאת אין הכוונה שמלחמה צודקת, שיש לה יעדים חשובים להשיג, לא תצא לפועל מטעמי פחד או מטעמי עקשנות של האויב.

 

לייבסיטי - בניית אתרים