תאריך ושעה
 


מונה:


 
פרשת עקב
פרשת עקב נראית קצת לא מתאימה לימינו , ימי העולם המכונה "הכפר הגלובאלי הקטן". קצת קשה להמשיך ולשווק את היותנו "העם הנבחר".  ודאי לא פשוטה המצווה "להוריש "  את העמים שחיו לפנינו בארץ ישראל וודאי לא פשוט לבצע את הציווי " וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ", כפי שמשה ממשיך בנאומו בטרם מותו.

"בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים:  לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.  טו וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ.  טז וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ.  יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  יח לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.   כ וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ.  כא לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.  כב וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.  כג וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ; וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.  כד וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:  לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם.  כה פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא-תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם, וְלָקַחְתָּ לָךְ--פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא.  כו וְלֹא-תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי-חֵרֶם הוּא". (דברים פרק ז, יד – כו)
 
ההבטחה וההוכחה ליכולת המימוש של ההבטחה די ברורים ומבקשים גם לא לפחד מפני מה שנראה במבט ראשון כקושי :
כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  יח לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם.   כ וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּם:  עַד-אֲבֹד, הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים—מִפָּנֶיךָ .  כא לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:  כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא.  
אבל מה פשר :" וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט:  לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה".  ?
ברור לנו שבימים אלו לא ממש יש חיות טורפות בסביבתנו.  סביר להניח כי התהליך בו משילים מהארץ את יושבי הארץ , בתהליך הדרגתי, נובע  מהתקופה שבמקום לא מיושב, משתלטות חיות השדה ולכן כדאי לעשות זאת "מעט מעט".  מה משמעות הדבר  לימינו אנו? האם בכלל יש עדיין את המשמעות הזו ואנו מצווים לגרש מהארץ את מי שישב כאן בזמן שאנחנו היינו בגלות ?!

אולי זה מה שהיה אמור להתרחש גם בעת הזו, אבל בשלב מסוים לא הבנו זאת ?

 שהרי במלחמת השחרור, גורשו מהארץ ו/או ברחו מהארץ ו/או הוסבר לערבים שישבו בארץ שכדאי להם לברוח באופן זמני. "אחרי שהבריטים יעזבו, יכנסו לארץ ישראל 7 צבאות מדינות ערב הסובבות את הארץ, ויאכלו את היהודים".  הערבים כנראה לא קראו את הנאמר בפרשתנו : " וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ".

וההנהגה הישראלית , במלחמת ההמשך של מלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים, לא הבינה את "לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם". גירוש התושבים הערבים (והם לבד כבר היו בדרך לירדן) מחבלי ארץ שומרון בנימין ויהודה, אמור היה לקיים את מה שנאמר לעיל , דבר שהיה מיטיב הן עם הערבים השבים למדינות ערב והן עם היהודים השבים מהגולה לחבלי ארץ מולדת.

היום הדבר נראה רחוק והזוי ובלתי הומני כלפי הערבים.  אבל רצח וניסיונות רצח של יהודים בידי בני אותם ערבים , כפי שהיה לאחרונה, ביבנה, בעפרה, בנווה צוף בפתח-תקוה ובהר הבית. זה מאוד לא הזוי ומאוד מתקבל על הדעת !!

... אבל כנראה גזרת הכתוב - "מעט מעט"  תתגשם בעתה או אם נחיש אותה כפי שכתוב בהפטרות הנחמה הנקראות בשבועות אלו בבתי הכסת בכל העולם.

שנדע לקיים כל דבר בעתו ללא מורא .


לייבסיטי - בניית אתרים