תאריך ושעה
 


מונה:



בשבת האחרונה עת סיימתי לקרוא בתורה את פרשת שופטים, הבחנתי כי בתוך פרשת שופטים יש : כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹֽיְבֶ֗ךָ וְרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם) דבריפ כ)

הפטרת שופטים מספר ישעיהו היא אחת מהפטרות הנחמה המתחילה :
"אָֽנֹכִ֧י אָֽנֹכִ֛י ה֖וּא מְנַֽחֶמְכֶ֑ם מִי־אַ֚תְּ וַתִּֽירְאִי֙ מֵֽאֱנ֣וֹשׁ יָמ֔וּת וּמִבֶּן־אָדָ֖ם חָצִ֥יר יִנָּתֵֽן"

והשבוע אנחנו מתחילים את הפרשה שוב במילים:  כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.(דברים כי תצא)
בין שתי יציאות למלחמה , הפטרת נחמה אותה קרא רפנאל בשבת בר המצווה שלו!


פרשת כי תצא מכילה אוסף של  מה שמכונה "מצוות" .  האם יש סדר של ההוראות הללו. האם לסדר יש משמעות ?  ומה בכלל כוונת המשורר בכל הציוויים הללו ?
לדוגמא. מה בא לומר הציווי הבא ?

"לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ. וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם  לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.   
 "

מדוע נלקחו דווקא שור ושה וחמור כדוגמה לאבידה ? אפשר להבין. אלה היו עיקר הרכוש הן ככלי עבודה של החברה החקלאית והן כבסיס למזון .  אבל מה שיותר מעניין זה הכינוי של "הגולנצ'יקים" – אחיך .   לכל אחד מתאים הכינוי "אחי" . כל ישראל אחים.  לא יודע אם זה היווה השראה ליורם טהר לב כשכתב את השיר - צל ומי באר.
 
אל כל אחד צריך להתייחס כמו אל אח.

מי שזקוק לעזרה , בין אם הוא יודע על האבדה שאיבד ובין אם איבד את הדרך ובין אם הגיע מגלות רחוקה ונדמה שאין קשר אליו, אם הוא בן לעם ישראל צריך להתייחס אליו כמו אל אח. (אל האחרים כנראה כמו בני דודים רחוקים)

צל ומי באר.
 

במדרון מעל הוואדי 
עץ השקדייה פורח 
באוויר ניחוח הדסים 
זה הזמן לפני הקיץ 
שעריו הלב פותח 
ותמיד ברוכים הנכנסים. 

בימים אשר כאלה 
מחכים עד בוא הליל 
מחכים לצעדים קרבים 
לא סוגרים את הבריח 
לא עוצמים את העיניים 
בימים כאלה מקשיבים. 

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם 
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר 
מי שסוכתו נופלת 
חרש יכנס בדלת 
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר. 

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם 
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר 
מי שסוכתו נופלת 
חרש יכנס בדלת 
ותמיד יוכל להישאר. 

זה הבית שבנינו 
זה האורן שנטענו 
זה השביל וזוהי הבאר 
מי שבא לפה אחינו 
מי שבא יסב איתנו 
והשער שוב לא יסגר.

 
 
שנדע לקבל כל אחד כאח לנו  ולהיות לו לעזר  כמה שניתן
ובוודאי כלפי מי שהוא חלק מהמשפחה , מה שנקרא – אחים בדם .


לייבסיטי - בניית אתרים