תאריך ושעה
 


מונה:



פרשת השבוע פרשת כי תבוא

הפתיחה "כי תבוא" ניתנת לפחות לשני פרושים.

"כי תבוא" - מלשון כשתבוא. אבל גם מלשון אם תבוא.  גם המילה הפותחת "והיה" מתפרשת באותן שתי אפשרויות. והיה מלשון – לכשיהיה. אבל גם מלשון אם יהיה. רוצה לומר, זה לא מובן מאליו שתגיעו לארץ, שהרי כבר ראינו שהייתם סמוכים להיכנס ולאחר שובם של אלה המכונים "מרגלים" נמנעה הכניסה לארץ. זאת אומרת יש תלות בין מעשי העם כבודדים ו/או כעם, לכניסה לארץ ישראל. וגם אז עדיין אינך חייב בביכורים אלא לאחר ש – "ירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ". 

"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. ג וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.  ד וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא, מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ--לִפְנֵי, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.

אחרי שירשת את הארץ וישבת בה, כלומר יש לך כבר שדה וכרם ומטעים שנותנים פרי , אז אתה יכול להגיע למפגש עם האלוהים ועם משרתיו בקדש ולהביא דוגמאות מזון מפירות האדמה.
אבל כדי להבין ולשמור על הקשר לארץ, אתה צריך ללמוד את המורשת של העם, אתה צריך להתחיל לספר את ההיסטוריה עוד לפני יציאת מצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. עוד מחרן.

 ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי-שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.  ו וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה.  ז וַנִּצְעַק, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת-קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת-עָנְיֵנוּ וְאֶת-עֲמָלֵנוּ וְאֶת-לַחֲצֵנוּ.  ח וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים.  ט וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  י וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, יְהוָה; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  יא וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ:  אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.  יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת--שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר:  וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ...

ואחרי שחילקת גם לכל מי שאין לו או שהוא עוסק בצרכי ציבור באמונה, אז אתה יכול לומר ולבקש: 
...שָׁמַעְתִּי, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי--עָשִׂיתִי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.  טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ--כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

כדי שמערכת היחסים הזאת וכל השפע ימשיך ויתקיים לימים ושנים רבות, יש צורך בהתחייבות הדדית:
"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  יז אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  יח וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְו‍ֹתָיו.  יט וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". (דברים פרק כו)

נכון שבימים אלו , בעידן העולם הקטן והתקשורת המידית, קצת קשה לעמוד כבל עם ועולם ולומר שאנחנו עליונים על כל העמים או אנחנו העם הנבחר !  מה גם שמעולם לא היינו עם כובש ושולט על עמים ובקושי הייתה לנו את החרות שלנו במדינה משלנו. אז במה אנחנו עליונים על כל העמים ?!

כנראה שהעליונות שלנו לא באה לידי ביטוי דווקא בשליטה כוחנית. העליונות שלנו בהיותנו עם סגולה – קרי במשקל הסגולי שאנחנו מביאים ונותנים לעולם. לא נפרט כאן כרגע את זוכי הפרסים למיניהם שיצאו מתוך עמנו ולא את תרומתנו לפיתוחים מעניינים נוספים שתרמנו לאנושות. אנחנו מעטים יחסית לאוכלוסיית העולם אבל תרומתנו כאותו נר קטן המגרש הרבה חושך. ועתה אולי ברור לנו קצת יותר , תפקידנו להיות אור לגויים.

שנזכה להדליק הרבה נרות ולהאיר את כל הטוב שבעולם

לייבסיטי - בניית אתרים