תאריך ושעה
 


מונה:


פרשת וישב

הפרשה פותחת בהודעה : " וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן." 

היכן ישב יעקב ? היכן היו מגורי אביו ? היכן גר יצחק והיכן גר אברהם?

כשהמלאכים מגיעים אל אברהם לבשר על הולדת יצחק, אברהם יושב באלוני ממרא.
"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם".(וירא , יח, א)

אחרי הפיכת סדום ועמורה אברהם נוסע משם:
"וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר"(כ, א)
אחרי גלות בארץ פלישתים אברהם מתיישב בבאר שבע.

"עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע:  כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם.  לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.  לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם.  לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים".(כב, לא-לד)

אחרי כל נדודיו של אברהם, כאשר הוא נקרא לניסיון העקדה, הוא כנראה יוצא אל הלא נודע מבאר שבע . בשובו עם יצחק מהניסיון המכונה העקדה, אברהם שב לבאר-שבע.
 
"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם, בִּבְאֵר שָׁבַע"(וירא כב, יט)
כבר עמדו על כך לפנינו, שאברהם יושב בבאר שבע ושרה מתה בקרית ארבע היא חברון. לא נתעכב כרגע על פשר מגוריהם באותו מקום או במקומות נפרדים. העובדה היא ששרה נקברת בחברון.

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ. ג וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר...  וְיִתֶּן-לִי, אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר ... וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא...  וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.(חיי שרה כג)
 
כשאליעזר מביא את רבקה ליצחק, יצחק מכניס אותה לאוהל שרה אמו ככתוב:
"וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, בְּאֵר לַחַי רֹאִי; וְהוּא יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.  סג וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. סד וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל, מֵעַל הַגָּמָל. סה וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד, מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד, הוּא אֲדֹנִי; וַתִּקַּח הַצָּעִיף, וַתִּתְכָּס.  סו וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד, לְיִצְחָק, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר עָשָׂה . סז וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ."(חיי שרה, כד, סב – סז)
 
אחרי קבורת אברהם, גם הוא במקום בו נקברה שרה אשתו, במערת המכפלה שבחברון, יצחק חוזר לביתו בבאר לחי ראי, שנמצאת כאמור לעיל בארץ הנגב.
"וְאֵלֶּה, יְמֵי שְׁנֵי-חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי:  מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה, וְחָמֵשׁ שָׁנִים. ח וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו.   ט וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, בָּנָיו, אֶל מְעָרַת, הַמַּכְפֵּלָה:  אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר, הַחִתִּי, אֲשֶׁר, עַל פְּנֵי מַמְרֵא. י הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר-קָנָה אַבְרָהָם, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם, וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. יא וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי".(כה, ז-יא)

מעניין, שהמקום באר לחי ראי, מוזכר בפעם הראשונה בבריחת הגר מפני שרה: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְיב וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם--יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן.  יג וַתִּקְרָא שֵׁם-יְהוָה הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵל רֳאִי:  כִּי אָמְרָה, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי--אַחֲרֵי רֹאִי.  יד עַל-כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד".(טז, יא-יד)

כשיצחק שולח את יעקב למצוא אשה , יעקב יוצא מבאר-שבע.
"וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל, הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו... וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה "  (כח, ה, י )
 
מהאמור לעיל אנו למדים , שמעבר לנדודים בימי הרעב לכיוון מצרים , אברהם וגם יצחק בנו , חיים בארץ הנגב, באזור באר שבע.  היינו מצפים אפוא שכאשר כתוב בפתח פרשתנו " וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן."  אזי מדובר בבאר שבע.  אלא שכשיעקב שולח את יוסף "לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן...  וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן, וַיָּבֹא שְׁכֶמָה." (לז, יד)  הוא שולח אותו מחברון.
 
 
אז היכן חיו אבותינו בכלל ויעקב ובניו בפרט ?
 
על פי המסופר לעיל , מקום המגורים הקבוע היה כנראה בבאר-שבע ובסביבתה בבאר לחי ראי שבארץ הנגב. אבותינו היו אמנם גם חקלאים כמו יצחק שזרעו וקצרו מאה שערים, אבל עיקר רכושם היה צאן ובקר ובקיצור, הם היו רועי צאן. רועי הצאן יכולים להשביע את צאנם בעונת הגשמים ובאביב , בעשב הגדל גם בנגב אחרי רדת הגשמים.  בחדשי הקיץ הולך המזון ומתכלה מהמרעה ולכן הרועים עולים להר חברון. באזור ההר מזג האוויר קריר יותר וכמות המשקעים גדולה יותר וכך מתאים האזור למרעה גם בחדשי הקיץ החמים. ככל שמתקדמים לקראת הסתיו כך הולך המזון במרעה ומתדלדל. זאת כנראה הסיבה שצריך להמשיך ולהצפין לכיוון שכם ומשם אפילו עוד צפונה עד עמק דותן.  אותה שנה או שהייתה דלה בגשמים או שהיה ממש כבר לקראת עונת הגשמים הבאה ועל כך יעיד הבור אליו הושלך יוסף "הבור ריק אין בו מים".

עם תחילת עונת הגשמים זה המקום להבהיר ולהסביר את ההבדלים בין מערכות המים בטבע : בור באר ומעין :

מעין – מקום נביעת המים בצלע הר.
מי הגשמים יורדים ונספגים בקרקע. המים מחלחלים ונכנסים עד לתהום ושם נאגרים כמה שמכונה – מי תהום. יש מים שיורדים עד לשכבת סלע שלא חדירה למים. המים מחפשים לאן להמשיך והם זורמים מעל הסלע בצורה אופקית עד שהם יוצאים החוצה מההר – זו נביעת המעיין.
 
באר – זו חפירה שחופרים בצורה הדומה לבור עד שמגיעים לאותן שכבות בהן נאגרו המים שלא יכלו לרדת ולחלחל עוד. לפעמים, כשמגיעים אל שכבת המים, המים עולים מעצמם לכיוון פתח הבאר. וכל כך כיצד ולמה ? קוראים לזה "חוק כלים שלובים". אם המים ממשיכים לחלחל, בין אם מהפשרת שלגים ובין מהמשך הגשמים ובין אם ומזרימה ממקום גבוה למקום נמוך, מקום מוצא המים גבוה מתחתית הבאר, ולכן המים יעלו כלפי מעלה בבאר. תדמיינו שהבאר היא כמו צינור.
כדי למצוא מי באר צריך לדעת היכן יש מי תהום, אליהם צריך להגיע בחפירה.
 
בור – זו חפירה כמו חפירת הבאר, אבל היא לא חפירה אל מקורות המים. בור חופרים במקום שצפויים לרדת גשמים. את הגשמים מפנים בתעלות אל הבור. הבור צריך להיות אטום ומסויד – בור סוד שלא מאבד אף טיפה.

 שיהיה לנו חורף גשום, שיימלאו כל מקורות ובורות המים.

לייבסיטי - בניית אתרים