תאריך ושעה
 


מונה:



ערב "ראש השנה האזרחית" והשאלה היא האם אנו נכללים במשפחת העמים וגם אנחנו מציינים בצורה כזו או אחרת את כניסת, השנה החדשה.  על פי רבנו הרב זלמנוביץ , אין כל מניעה לציין זאת מאחר ואין בזה סתירה לדת משה וישראל. אז שתהיה שנה מוצלחת למשפחות הישנות ולאלו החדשות שיוקמו השנה . ולצאצאים החדשים שיבואו לעולם בשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה .
 
פרשת ויחי
ויחי היא הפרשה המסיימת את ספר בראשית. רוב הפרשות נקראות על שם המילה הראשונה הפותחת את הפרשה. עתה , אחרי שקראנו את כל ספר בראשית, ולא בפעם הראשונה, מעניין האם גם אנחנו היינו קוראים לספר הזה – ספר בראשית. ואולי אפשר להקדים ולשאול , אם זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, מדוע היא מחולקת לחמשה חומשי תורה ?  

ואם כבר מחלקים, אולי היה צריך לחלק גם את ספר בראשית לפחות לשלושה חלקים. החלק הראשון העוסק בבריאה אכן ראוי שיקרא "בראשית". החלק השני העוסק במבול ובהתחלה שנייה היה אולי ראוי להיקרא "בשנית". והחלק המתחיל מאברם ומסתיים בפרשתנו במות יעקב הוא ישראל ובמות בנו יוסף, ראוי שיקרא "ספר האבות", או "ראשית ישראל".

הספר הראשון מסתיים בנבואת יוסף או אולי בהעברת שבועת ה' לאברהם ליצחק וליעקב, להעלות את בני ישראל מארץ מצרים לארץ ישראל:
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב .  כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה.   כו וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים; וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם".
נזכיר את השתלשלות "ההבטחה" האלוהית לאברהם ליצחק וליעקב, מאז מה שמכונה "ברית בין הבתרים".
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.   יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.   טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.   טז  וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד הֵנָּה...  בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.   כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי. "  . (בראשית , פרק טו , פסוקים יג-טז)

נבחן כיצד מתוארת ירידת האבות מצרימה או עד גרר.

אברהם יורד מצרימה בפעם הראשונה די קרוב להגעתו אל הארץ אליה נאמר לו "לך לך... אל הארץ אשר אראך".
אברהם - "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (פרק יב, י)
בפעם השנייה אברהם יורד אמנם רק עד גרר בטרם הולדת יצחק. כעשרים וחמש שנה מאז הגיעו לארץ כנען.
-          "  וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.(כ, א)

מיצחק מונע היושב במרומים, מלרדת מצרימה.

יצחק -  " וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל-אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ-פְּלִשְׁתִּים, גְּרָרָה.  ב וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה:  שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.  ג גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ:  כִּי-לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת-כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת-הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ.  ד וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ.  ה עֵקֶב, אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֺתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי.  ו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר". (כו, א-ו)

ומה קורה כשמתחיל הרעב בימי יעקב ?

"וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, לָבוֹא, כַּאֲשֶׁר, אָמַר יוֹסֵף; וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.   ...  וְהָרָעָב הָיָה, עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ... וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף:  כִּי חָזַק הָרָעָב, בְּכָל-הָאָרֶץ" .(מא , נד-נז)
יעקב לא יורד למצרים , לפחות בהתחלה, אלא שולח את בניו להביא משם אוכל :
"וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.   ב וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת  .  ג וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיםִ". (מב, א-ג)

כשיעקב מתבקש לרדת מצרימה ע"י בניו בשליחותו של יוסף , הוא קצת מתמהמה כדי לשמוע את דבר האלוהים.
יעקב - " וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק.   ב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.   ג וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם.   ד אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ.   ה וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְאֶת-טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, בָּעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ.   ו וַיִּקְחוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם, וְאֶת-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיְמָה:  יַעֲקֹב, וְכָל-זַרְעוֹ אִתּוֹ.   ז בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, אִתּוֹ, בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו, וְכָל-זַרְעוֹ--הֵבִיא אִתּוֹ, מִצְרָיְמָה".(בראשית מו)

לעומת מניעת ה' מיצחק לרדת מצרימה, את יעקב, ה' מעודד לרדת למצרים ומבטיח להעלותו משם. ההבטחה הזו לא מתקיימת בימיו של יעקב. והשאלה הנשאלת היא מדוע יעקב ו/ או יוסף, לא מוצאים לנכון לשוב לארץ ישראל ?  הרעב נמשך אחרי ירידת יעקב רק עוד חמש שנים. יעקב נפטר אחרי 17 מאז ירידתו מצרימה שהן 12 שנה אחרי תום הרעב.

יתרה מזאת, מדוע בני יעקב-ישראל, לא נשארים בארץ ישראל, עם או בלי יוסף, אחרי ההלוויה הגדולה של יעקב וקבורתו בשדה המכפלה?
אצל אברהם נאמר כמצוטט לעיל "וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה".  אצל יוסף נאמר "וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם, הוּא וּבֵית אָבִיו; וַיְחִי יוֹסֵף, מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.   כג וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם, בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים; גַּם, בְּנֵי מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה--יֻלְּדוּ, עַל-בִּרְכֵּי יוֹסֵף. "  בני שילשים לאפרים הם דור רביעי - ארבעה דורות .  לאפרים, בנו זה דור שני לאפרים, נכדו הוא דור שלישי, ובני שלשים הם כבר דור רביעי !  ואם נמנה מיוסף זה דור חמישי ואם נמנה מיעקב היורד מצרימה זה דור שישי !!
מה רוצה אפוא יוסף לומר לבני ישראל כשהם כבר דור שישי לישראל במצרים, כשהוא מעביר להם  את ההבטחה שניתנה לאברהם וליעקב, לפני מותו של יוסף, כחמישים וארבע שנים אחרי מות יעקב ?

 נראה כי מלכתחילה, היה מצופה מהאיש אברם, זה המדבר עם האלוהים "פנים אל פנים", כמו משה , לשאול, מה פשר התוכנית האלוהית המוזרה הזו להיות ולהתענות, בארץ לא להם 400 שנה? היה מצופה מאברהם שיתווכח עם האלוהים וינסה לשנות את רוע הגזרה, כפי שניסה אחר כך לשנות את רוע הגזרה בסדום !

היה גם מצופה מיעקב ומיוסף כשהיה הדבר בידם, לשוב לארץ כנען ולבנות שם את עם ישראל. כך היה מצופה גם בגלות האחרונה , מעם ישראל לדורותיו , לעלות לארץ ישראל ולא לחכות לגאולה משיחית בידי שמים.  ומשלא חזרו לארץ ישראל אז בגלות מצרים כמו בגלות האחרונה, באו עליהם צרות שדחפו אותם להבנה שצריך לצאת מהגולה לארץ ישראל.

ובשבוע שחל בו עשרה בטבת צריך אולי לשאול "מדוע לא עליתם לארץ ישראל" ולא לשאול "מדוע הלכתם כצאן לטבח" ?!

את הדברים צריך לעשות כשאפשר ולא בלחץ הצרות. 


לייבסיטי - בניית אתרים