תאריך ושעה
 


מונה:

פרשת וארא לא מתחילה ולא עומדת בפני עצמה. היא ממשיכה את דו השיח בין השולח לשליח. מסתבר לריבונו של עולם שמשה הוא לא אברהם שאמרו לו "לך לך" והוא הלך מבלי לדעת אפילו לאן.  אמרו : "גר יהיה זרעך" והוא לא הרהר ולא ערער ולא שאל מדוע . אמרו: "קח נא את בנך"... והוא לקח והלך צעדים רבים,  רחוק מידי !

משה בכלל לא רוצה ולא רואה את עצמו כמי שמוכן וצריך להוציא את בני ישראל ממצרים. בסוף הפרשה הקודמת פרשת שמות הוא חוזר אל השולח וקובל בפניו : "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי.  כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ".

התשובה הראשונה שמקבל משה היא :" וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ."  שאומרת בעצם, לא זו בלבד שפרעה ישלח את בני ישראל מארצו, הוא ירצה לגרש אותם.
עכשו נראה ש ה' נהיה קצת סמכותי ומודיע למשה בשתי צורות הפניה, גם אומר וגם מדבר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה...  בבחינת דע לפני מי אתה עומד !

יודע כל מורה , שרק בסמכותיות ללא הסבר משכנע, התלמיד לא מקבל את הפקודה ומבצע, רק כי אני אמרתי. ולכן, עכשיו יבואו הנימוקים. עכשיו, אומר ה' למשה, אספר לך את ההיסטוריה שלך ושלי עם אבות האומה.
    ג וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם .  ד וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָה...

אני רציתי וגם נתתי לאבות האומה את האפשרות לגור בארץ כנען. אבל, כל פעם שהיה להם קצת קשה – קצת רעב, הם ירדו למצרים. לא זו בלבד שהם ירדו , הם לא חושבים לצאת ממצרים. ספק אם הם זוכרים את בריתי עם אבותיכם.

ה וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֶת-נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, מַעֲבִדִים אֹתָם; וָאֶזְכֹּר, אֶת-בְּרִיתִי...
אבל אני זוכר !

 לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יְהוָה, וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים .  ז וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם .  ח וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי

אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה
אני יודע, עונה משה, וכך אמרתי להם במפגש הראשון שלי איתם במצרים.

ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...
אבל ממשיכים לספר לנו : " וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה... 
אתה יודע מה ? אומר ה' למשה, הנח כרגע לבני ישראל .
 בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ.

אני לא יודע אם משה כועס או מגחך :
"  הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. ..
והיושב במרומים שוב מודיע למשה ולאהרן, לא יעזור לכם , יש לכם משימה ואתם תבצעו אותה :  יג וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

משה כנראה לא ממש הבין את הרצף  הגינאולוגי והחיבור שלו אל האבות ולכן ה' מפרט בפניו את הרצף ואת הקשר שלו מבני ישראל-יעקב, ראובן שמעון ולוי עד אליו :
" אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם:  בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי--אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן. טו וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.   טז וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-לֵוִי, לְתֹלְדֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי; וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.     יז בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.    יח וּבְנֵי קְהָת--עַמְרָם וְיִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל...

וכדי שמשה יקבל גם את מימד הזמן, הוא מונה בפניו את שנות חייהם של אבותיו הישירים- לוי קהת ועמרם.
וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.   יט וּבְנֵי מְרָרִי, מַחְלִי וּמוּשִׁי; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי...
בתוך הרצף הגינאולוגי וההיסטורי הזה, אספר לך איך אתה באת לעולם :
כ וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
אתם ודאי שואלים, כפי שכנראה שאל גם משה, מדוע דווקא בחרת בנו באחי אהרן ובי ?  וחוץ מזה, עד עכשיו בברכות לשבטים, השבטים שבורכו בשלטון והנהגה הם יוסף ויהודה, אז מה פתאום עכשיו שבט לוי ? ומתוך שבט לוי,  מדוע בחרת בנו ?

ולכן מופיע כאן הפרוט של צאצאי לוי ומוזכר  גם נחשון בן עמינדב משבט יהודה שעוד יעסקו  בהנהגה בעתיד :
  כא וּבְנֵי, יִצְהָר--קֹרַח וָנֶפֶג, וְזִכְרִי.   כב וּבְנֵי, עֻזִּיאֵל--מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן, וְסִתְרִי.    כג וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא, אֶת-אֶלְעָזָר, וְאֶת-אִיתָמָר  .  כד וּבְנֵי קֹרַח, אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי כה וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן לָקַח-לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-פִּינְחָס; אֵלֶּה, רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.  
עכשו אומר ה' למשה, ראשית אתה יודע את תולדותיך,  ושנית, אם ישאלו אותך מדוע דווקא אתה, תוכל לומר ש-  ה' אמר לי.
כו הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה--אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל-צִבְאֹתָם . כז הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן.   

וכדי לסגור את השיעור הגניאולוגי וההיסטורי -משפחתי חוזר ה' ואומר לו  - אני ה' :
כח וַיְהִי, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה--בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כט וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, אֲנִי יְהוָה...        
        ולכן :" דַּבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲנִי, דֹּבֵר אֵלֶיךָ...

אלא שמשה לא משתכנע וחוזר אל הטיעון הראשון שטען בתחילת דו השיח:
ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה:  הֵן אֲנִי, עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ, יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה."  ?!

אין לריבונו של עולם ברירה אלא לגלות למשה את התוכניות שלו :
"...וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.   ב וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת
אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם...  ואז ...    וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".

זו לא תהיה הפעם האחרונה שמשה יבקש לדעת את התוכניות לעתיד "הודיעיני נא את דרכיך "  ועוד. 

שנכיר ונזכור  את ההיסטוריה שלנו הכללית והמשפחתית, ונדע כל אחד ואחת מה היא משימתנו בעולם הזה ומדוע אנחנו צריכים לממש אותה, למען עצמנו ולמען משפחתנו ולמען עמנו.


לייבסיטי - בניית אתרים