תאריך ושעה
 


מונה:


מה זכה האירוע ההיסטורי המסופר במגילת אסתר לציון מיוחד בשתייה ובריקודים, בתחפושות ובמשלוח מנות ומתנות לכל מי שצריך וגם לאלה שיש להם די והותר?

" וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--הַקְּרוֹבִים, וְהָרְחוֹקִים.  כא לְקַיֵּם, עֲלֵיהֶם--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:  בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.  כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.  כג וְקִבֵּל, הַיְּהוּדִים, אֵת אֲשֶׁר-הֵחֵלּוּ, לַעֲשׂוֹת; וְאֵת אֲשֶׁר-כָּתַב מָרְדֳּכַי, אֲלֵיהֶם.  כד כִּי הָמָן בֶּן-הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי, צֹרֵר כָּל-הַיְּהוּדִים--חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים, לְאַבְּדָם; וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל, לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם.  כה וּבְבֹאָהּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר עִם-הַסֵּפֶר, יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר-חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים עַל-רֹאשׁוֹ; וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו, עַל-הָעֵץ.  כו עַל-כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים, עַל-שֵׁם הַפּוּר--עַל-כֵּן, עַל-כָּל-דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת; וּמָה-רָאוּ עַל-כָּכָה, וּמָה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם.  כז קִיְּמוּ  וקבל (וְקִבְּלוּ) הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל-זַרְעָם וְעַל כָּל-הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם, וְלֹא יַעֲבוֹר--לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה, כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם:  בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה.  כח וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם." 

אולי היו היהודים, צריכים לבקש מהמלך אחשוורוש, אישור לחזור לארץ ישראל ולהקים בה מדינה ליהודים ?!  וכי לא הבינו היהודים מתוך ההיסטוריה, שאך זה עניין של זמן עד שיקום מלך חדש על פרס ומדי, אשר לא זכר את אסתר ומרדכי ושוב יוטלו גזרות רעות על היהודים ?!

על הישיבה הארוכה של היהודים בגולה יכתוב לימים , חתן פרס נובל לספרות – ש"י עגנון, את האגדה "כיצד הגיעו יהודים לפולין":

"דבר זה מסורת אגדה היא בידינו מאבותינו שעלו לפולין. ראו ישראל שהרדיפות נמשכות והולכות והצרות מתחדשות ובאות והשעבוד הולך וגדול ומלכות הרשעה גוזרת גזירה אחר גזירה עד שלא הייתה להם תקומה לשונאיהם של ישראל, עמדו על דרכים ושאלו לנתיבות עולם, אי זה הדרך ילכו בה ומצאו מרגוע לנפשם ? נפל פתק מן השמים לכו לפולין. וילכו ויבואו ארצה פולין ויתנו למלך הר זהב. ויקבל אותם המלך בכבוד גדול. וה' רחם עליהם ויתן אותם לרחמים לפני המלך והשרים. ויתן להם המלך לשבת בכל ארצות ממלכתו לסחור את הארץ לארכה ולרחבה ולעבוד את ה' כמשפט דתם. והמלך מגן בעדם מכל צר ואויב. וישכון ישראל בטח בפולין ימים רבים... ויאמרו איש אל רעהו, הנה באנו אל ארץ אשר בה ישבו אבותינו מקדם. הכי קרא שמה פולין? אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אם עדיין לא הגיעה שעתי להיגאל, פה לין בלילה של גלות זו עמנו עד שתעלינו לארץ ישראל".

מהתבוננות באגדה, ניכרת הביקורת שמותח עגנון על היהודים שחרף הגזרות שהתחדשו שוב ושוב , נשארו בגולה הדוויה. ולא זאת בלבד, אלא שאת האחריות על הישיבה בגולה הטילו על "רבונו של עולם" יען כי "אם עדיין לא הגיעה שעתי להגאל, פה לין בלילה של גלות זו עימנו, עד שתעלינו לארץ ישראל".

גם היום יושבים יהודים רבים בגולה ולא מבחינים בהתרוממות והתחדשות "האנטי ישראליות" בעולם. 

מדוע היה צריך לציין "איש יהודי היה בשושן הבירה"?  כנראה, כי כבר לא כל כך הכירו שהוא יהודי.

צריך להמשיך להזכיר ולשמוח על הניסים שנעשו לנו בעבר בגולה, ויחד עם זאת לעשות כל מה שצריך כדי להוציא את שארית עם ישראל מהגולה ומהגלות.


לייבסיטי - בניית אתרים