תאריך ושעה
 


מונה:


לג בעומר הוא התגלמות האמירה "שיהפוך לנו אבל ליום טוב". זה היום  בו על פי המסורת נעצרה המגיפה שפקדה את תלמידי רבי עקיבא. ואולי אלו לוחמי בר כוכבא שנפלו במערכה במרד .

בהיות בני ישראל במדבר היו  מלחמות והיו מגיפות , אבל לא  ראינו מצוה או מנהג להתאבל על המתים יותר מכפי שמתאבלים בימים כתיקונם.  ואין שום אבל שנמשך לדורות . גם בדורנו, יום הזיכרון לנופלים ואף לנרצחים בשש שנות השואה, לא חורגים מיום אחד.
חודש ניסן הוא חדש שמחה שאין נוהגים בו הספד, בוודאי לא בחולו של מועד וגם לא בשבוע האחרון של ניסן.  אייר הוא חודש בו אירעו לעם ישראל בעת האחרונה נסי הכרזת המדינה ושחרור שאר חלקי המולדת כולל ירושלים. היה צריך להיות ברור לכל בר דעת שזה חודש של שמחה ולא של מנהגי אבלות.

מהאמור לעיל , נראה כי גם מלכתחילה לא היה מקום להכריז על חודש ימי אבל לדורות !. וודאי בימינו אין מקום לימי אבלות ובמקרה הטוב, אפשר לציין יום אחד לזכר אותה מגיפה או מלחמה ואולי בכלל לכלול את יום הזיכרון למרד בר כוכבא בתוך יום הזיכרון לנופלים במערכות ישראל.
 
ומעניין לעניין בעניין ספירת העומר בפרשת בהר.
בפרשתנו אנו מצווים לספור :
"וְסָפַרְתָּ לְךָ, שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבַע פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ, יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים, שָׁנָה.   ט וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ; בְּיוֹם, הַכִּפֻּרִים, תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, בְּכָל-אַרְצְכֶם.   י וְקִדַּשְׁתֶּם, אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ; יוֹבֵל הִוא, תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.    יא יוֹבֵל הִוא, שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם; לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת-סְפִיחֶיהָ, וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת-נְזִרֶיהָ.    יב כִּי יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם; מִן-הַשָּׂדֶה--תֹּאכְלוּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ  .  יג בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, הַזֹּאת, תָּשֻׁבוּ, אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ".(פרשת בהר)
ובשבוע שעבר גם נצטווינו לספור :
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.   טז עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַיהוָה".  (פרשת  קדשים)

מה מטרת הספירה ?

כנראה כדי לדעת מתי צריך לבצע את ההוראה , כלומר ביום או בשנת החמישים !

מה ראו אפוא להורות לספור את הימים כל יום ועוד לברך, בעוד את השנים , שגם עליהם נאמר "וספרת לך", לא מונים ולא מברכים "על ספירת..." ?

מאחר ואין לי הסבר טוב ומאחר וכידוע לפעמים השאלות טובות מהתשובות, אולי לא היה צריך להורות על ספירה יומית ועוד עם ברכה אלא על מניית הימים כדי לדעת מתי להביא ביכורים, או כדי להחליט מתי חל חג הביכורים !

שנדע לחשב את לוח השנה ללא מחלוקות
שירבו בו החגים והימים השמחים


לייבסיטי - בניית אתרים